קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבר שבועיים אנחנו בחברה הערבית מתפעלים מהעוצמות שיצאו לרחובות מהאוכלוסייה, שנמאס לה לחיות בפחד ולהיות מושתקת בגלל הפשיעה המשתוללת. אבל האמת, היה השבוע, ובעיקר אתמול, איזשהו משפט שמשך את תשומת ליבי, כאשר 150 רופאים ורופאות מהעיר טמרה הצטרפו לשביתה הכללית בעיר שלהם ולקחו על עצמם להכריז סיסמה שמדברת ומספרת את כל הסיפור. הרופאים והרופאות אמרו: אנחנו לא בשביתה, אנחנו בהחייאה. הם אמרו שהשביתה שלהם היא בעצם תהליך החייאה של האוכלוסייה, האוכלוסייה שמאבדת כל יום אחד או יותר מבניה ומבנותיה, וחיה בצל הפחד מארגוני הפשיעה, כאשר המדינה לא רק מפקירה – בואו נפסיק להשתמש במילה מפקירה. הממשלה הזו, שמייצגת את המדינה, קשרה קשר שתיקה עם ארגוני הפשיעה. דיבר לפניי חבר הכנסת גלעד קריב ואחר שמרדכי דוד מקבל את הכוח שלו מעצם העובדה שפושעים מתנחלים משתוללים בשטחים ואף אחד לא נוגע בהם. והפשיעה ממשיכה להשתולל, כי רואים שהמדינה קשרה קשר שתיקה על הפעילות שלהם. והיא יושבת ומחכה, מחכה לראות איך ארגוני הפשיעה ימוטטו את החברה הערבית כדי להשתלט עליה, כדי לפרק אותה.
אז בואו, בשבוע הזה החברה הערבית הודיעה בקול רם: לא מתפרקים ולא מתייאשים – יוצאים להילחם על החיים שלנו ושל הילדים שלנו. אם מישהו באולם הזה עדיין חושב שתפקידה העיקרי של המדינה הוא להגן על האזרחים שלה, אם מישהו עדיין מאמין שלכולנו יש את הזכות לחיים קודם כול, ואחר כך לאזרחות שווה שוויונית, מקומו איתנו ביום שבת בשעה 18:00 בתל אביב; נצא יהודים וערבים נגד המדיניות הפושעת והפושעים.
233 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.