קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב, אדוני היושב-ראש, אתה מכיר מקרוב את הביקורת ואת המחלוקות שאני מנהל עם השרה עידית סילמן. לרוב אני מבין את המוטיבציה שלה. מבין את המוטיבציה; מבין מה היא שואפת להשיג, אבל לא מסכים. הבוקר פרסמה עידית סילמן הודעה מעניינת, שאני מודה, אני לא מצליח להבין מאיפה היא מגיעה ומה היא מבקשת להשיג.
הבוקר פורסם שהשרה עידית סילמן הנחתה את צוות משרדה לבחון פרישה של ישראל מהסכם פריז – ההסכם שחברות בו כמעט כל מדינות העולם, והמטרה שלו היא להיערך למשבר האקלים ולצמצם אותו. משבר אקלים זה אומר זיהום אוויר, זה אומר שיטפונות, שריפות, רעידות אדמה, גלי חום, סופות קור. עידית סילמן, במסר ברור של הכחשת אקלים. פרישה מארגון מהסכם פריז, משמעותה הכחשת אקלים. עידית סילמן מבקשת לצרף אותנו לשורה מכובדת של מדינות שלא שותפות להסכם האקלים, ובהן איראן, לוב ותימן. איראן, לוב ותימן לא שותפות להסכם פריז.
אדוני שר החוץ, טוב שנכנסת למליאה, אולי אתה תוכל לשפוך אור על ההחלטה התמוהה של השרה סילמן, שמבקשת להפריש את ישראל מהסכם האקלים הבין-לאומי.
האמת היא שלא. אני באמת תמה, מה יוצא לנו.
מה היא עמדתך? אדוני השר, שלוש מדינות לא שותפות להסכם האקלים של פריז, איראן, לוב ותימן. מדוע לנו לפרוש ממנו, כשישראל חווה אירועי קיצון אקלימיים כמו שיטפונות, שריפות, בצורות, רעידות אדמה, גלי חום וסופות קור? איזה אינטרס יש למדינה לא לרצות לשתף פעולה עם העולם בהיערכות למשבר האקלים?
תראה, השר סער, אמרתי בתחילת - - -
האמת היא שלא שמעתי את ההתייחסות שלך, השר סער.
באמת אמרתי בתחילת דבריי שיש לי מחלוקות רבות עם השרה סילמן, אך אני מבין את העמדה שלה. הרצון לפרוש מהסכם פריז – לא ברור לי מה המוטיבציה, מה ישראל תרוויח? איזה מדינות תרצינה לשתף פעולה עם ישראל, לרכוש חברות או לרכוש טכנולוגיות ירוקות מחברות ישראליות, כשמדינת ישראל מכחישת אקלים – וזה צעד של הכחשת אקלים, אדוני שר החוץ. אם תוכל להרחיב או לומר מה עמדתך, אני מאוד אשמח, כי אני שואל שוב, איזו מדינה תרצה לקנות טכנולוגיות ירוקות ממדינה, מחברות ישראליות, כשהמדינה מכחישת אקלים או מצטרפת בהחלטה שמכחישה אקלים? זה עלול לפגוע בשיתוף הפעולה שלנו עם ה-OECD, זה צפוי להדיר את ישראל משולחנות העבודה של המדינות השונות.
עכשיו, אני לא מצליח להבין, אדוני היושב-ראש, לאיזה סילמן להאמין: לסילמן שהיום הודיעה שהיא החליטה לבחון את פרישת ישראל מהסכם האקלים הבין-לאומי, או לעידית סילמן שאך לפני חודש – או נסתכל על התמונה פה מולי – נפגשה עם שרת החקלאות, פיתוח הכפר והסביבה של קפריסין והסכימה על הידוק שיתופי הפעולה בתחומי שינוי האקלים, המגוון הביולוגי וההגנה על הסביבה החופית והימית. שרה שהיא בעד שיתופי פעולה בין-לאומיים או שרה שמבקשת לפרוש מהארגון או מהסכם שיתוף הפעולה הכי גדול בתחום האקלים ברחבי העולם. אין לי מילים.
למה שישראל לא תרצה לשתף פעולה כדי להיערך לאירועי קיצון? למה שישראל לא תרצה שחברות טכנולוגיה ישראליות ימכרו את הטכנולוגיות שלהן ליפן, למדינות אירופה, לארצות הברית? למה להערים קשיים על היכולת שלנו להיערך לשינויי האקלים, להתערערות האקלים? במה תורמת הפרישה שלנו מהסכם האקלים הבין-לאומי? במה? למה לבצע את זה? חוץ מפריימריז, לא מזהה אף סיבה אחרת, אבל יכול להיות שלכן השר סער לא מעוניין להרחיב, כי הוא דיבר על כך מספיק. תודה רבה.
509 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.