קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, עוד חוק אחד מני חוקים רבים שמצטרפים לספר החוקים של מדינת ישראל - -
- - שכל ספר חוקים עלי אדמות היה מתבייש בהם. ספר החוקים במדינת ישראל גדוש בחוקים גזעניים, חוקים רדיפתיים, חוקים שיש בהם איפה ואיפה בין אזרחי המדינה. החוק הזה הוא דוגמה בולטת לאחד מבין החוקים הרבים האלה.
אם מדברים על הוראה ועל תואר אקדמי בהוראה, אז כדאי לציין, היושב-ראש, שעכשיו כשאנחנו מדברים, ללא קשר לסוגיה הספציפית שהם רצו לתקוף אותה מזווית הראייה הגזענית שלהם, אני אומר לך שיש לנו יותר מ-12,000 אנשי הוראה מובטלים. הם סיימו את כל המשימות שהם היו צריכים להשלים בלימודים האקדמיים שלהם להוראה, וגם לאחר שעשו את כל מה שהיו צריכים לעשות, אין להם תעסוקה, הם מובטלים.
כל יום. יש כאלה שנאלצים לגור בנגב. נאלצים להיפרד מהמשפחה. אימהות, לפעמים אימהות בהיריון, שהשאירו ילדים ביישוב בצפון, נאלצות לגור בבאר שבע בדרום, כי קשה מאוד לאישה בהיריון לנסוע בכל יום 300 קילומטר. זה סיוט אחד גדול, זה עונש, ועל כן הבאת דוגמה מידיעה. אנחנו ניסינו לטפל בזה בכל מיני דרכים.
אגב, אם אנחנו מדברים על למעלה מ-12,000 מורים מובטלים, ואם ציינו את הסוגיות האנושיות שצצות לנו מתוך כל הדבר הזה, איך אפשר להסביר קיצוצים בתוכניות הלימודים של החברה הערבית? איך אפשר? איך אפשר להסביר קיצוץ בתקציבים המיועדים להקמת כיתות לימוד, היושב-ראש, בעוד אנחנו מדברים על מחסור בכיתות לימוד – של אלפי כיתות לימוד – וגם מקצצים מהתקציבים המיועדים לבניית כיתות לימוד. כשיש בעיה באים עם פתרונות יצירתיים. למשל, מדברים על להוריד את מספר התלמידים בכיתה בשני תלמידים, למשל, ואז לפתח אפשרות להקים עוד כיתות לימוד.
את כל זה הם לא עושים, אדוני היושב-ראש. הקואליציה הנוכחית היא לא רק לא עושה את זה, ולא רק שלא דואגת לשבץ את אלפי המורים האלה, היא גם רוצה להוסיף עוד מורים למעגל האבטלה שלה מתוך היבט גזעני, ואז אנחנו באים בטענות מדוע צעירים זולגים לפשיעה, מדוע צעירים זולגים לסמים, מדוע לצעירים האלה – אגב, גם לאלה שלא הגיעו לשלב תואר אקדמי, כמו אלה שאנחנו מדברים עליהם.
לפי דוח מבקר המדינה, חבר הכנסת מיקי לוי, מלפני שנתיים, אני חושב, שכמעט 39% מהצעירים הערבים אינם לומדים ואינם עובדים. כלומר, אנחנו מדברים על משהו שצריך להדליק אור אדום לכולנו, כי מה אנחנו מצפים מהצעירים האלה? כי מה הולכים לעשות אם הם לא לומדים ולא עובדים? במה יעסקו? אנחנו זורקים אותם, לצערנו הרב, למציאות העגומה הזאת.
אני רוצה לתאר בפניך, היושב-ראש, עוד מציאות עגומה של מערכת הקשורה גם במערכת בתי המשפט בישראל – מערכת בתי הדין השרעיים. שמע נתונים: בית הדין השרעי בירושלים – אתה מכיר את העיר, חבר הכנסת מיקי לוי – משרת את האוכלוסייה הגדולה ביותר מבין כל בתי הדין השרעיים בארץ. בכל שנה נפתחים בבית הדין השרעי בירושלים 10,000 תיקים. אם אני אבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לנחש כמה קאדים שרעיים יש בבית הדין השרעי הגדול מבין כולם. נחש, זרוק מספר.
שופט במערכת המשפט הישראלית. אחד על בית הדין הגדול ביותר מבין בתי הדין השרעיים בארץ.
ואם לא די בכך, היושב-ראש, אתה יכול לעשות את החישוב לבד עם כמה תיקים השופט הזה מתמודד, פר מספר אנשים שהוא צריך לשרת. אם, למשל, שופט צריך לשרת 2,500, לטפל ב-2,500 תיקים בשנה, ואנחנו מדברים על 10,000 תיקים שנפתחים בשנה בבית דין שרעי, שיש בו שופט אחד – איך אפשר? איך הוא יכול לעשות את זה? כמה סוגיות מגיעות לידי סיבוך ופתרונות בתוך החברה מבלי שהן מקבלות את הטיפול הראוי מבית הדין השרעי?
ואם לא די בכך, היושב-ראש, בית הדין עצמו סובל ממחסור חמור בכוח אדם של עוזרים משפטיים ושל פקידים אחרים. למה אמרתי את כל הדברים האלה, היושב-ראש? כי אנחנו פנינו לשר הממונה, לשר במשרד המשפטים דוד אמסלם, שממונה על מערכת בתי הדין השרעיים. ביקשנו ממנו, יותר מפעם אחת, לממש את זכותו, היושב-ראש, יש לו ארבעה תקנים ביד. יש לו ארבע משרות ביד למנות עכשיו – עכשיו, הרגע, אתמול, לפני שנה, והוא לא עושה את זה. למה הוא עושה את זה? כי את מי זה מעניין? האם הוא היה מעז לעשות את זה במערכת בתי הדין הרבניים? האם הוא היה מעז לעשות את זה? אבל אם זה בית דין שרעי, ואם אנחנו מדברים על מחסור בקאדים שרעים, ואם אנחנו מדברים על מחסור בכוח אדם בבתי דין שרעיים, אז את מי זה מעניין?
ומכאן אני רוצה לסיים בפנייה לשר אמסלם. אמסלם, יש לך ביד ארבע משרות למנות בבתי הדין השרעיים בירושלים. אתה יודע שהמערכת נמצאת במשבר חמור. אתה מודע לכמעט היעדר התפקוד של המערכת שם. אתה מודע לבעיות שהדבר הזה מוליד. אני פונה אליך וקורא לך בפעם הלא-יודע כמה, שתממש את הסמכות שלך למנות את הקאדים השרעיים בבתי הדין בירושלים. אל תמשיך עם ההפקרות הזאת. ההפקרות הזאת מכוונת, אני לא יכול להבין אותה משום מניע אחר, אלא המניע האחד והיחיד: שנוח לכם לפגוע בכל מערכת, אם היא משרתת את האזרחים הערבים. כך בחוק הזה, כך בהרבה מאוד חוקים, ואנחנו רק מבקשים להתנהל מולנו כמו שמתנהלים עם השאר, אנחנו לא רוצים שום פריווילגיה מאף אחד. תודה רבה.
790 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.