קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למה אנחנו כועסים בחברה הערבית? הממשלה הזו, עם כל מעשיה הפזיזים, מנטרלת ומרחיקה את הציבור הערבי והבדואי. ראינו את בן גביר אתמול בלקיה, כאילו היה גנב בחצות. ראינו הצהרות גזענות חוזרות ונשנות מצד דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, ואחרים. ראינו קיצוצי תקציבים עצומים שמהווים פגיעה דרמטית בחברה הערבית ומגדילים את הפערים בין החברות.
מפה אני אומר לדנילוביץ': תלמד מראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי, על שיתוף פעולה קהילתי ודו-קיום אמיתי. להבדיל מראשי רשויות בנגב המסיתים נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית, במקום לפעול למען הכלל ולחיזוק חוסן קהילתי בתקופה שבה יש אתגרים, אל-חאג' טלאל אל-קרינאווי, אבו אל-אמיר, מוביל את העיר ביד רמה ובחזון ברור, מקדם פרויקטים חינוכיים וחברתיים ומעצים את תושבי העיר.
זה לא סכסוך פוליטי בינינו או קלישאה. מדובר בזכויות בסיסיות, בשוויון, בכבוד ובחינוך ילדים. מדובר בחברה שנמצאת תחת לחץ מתמיד, שאינה מקבלת את המשאבים המגיעים לה, שהיא צריכה, בעוד הממשלה מעדיפה להטיל אשמה ולהסית, במקום להשקיע בחינוך, בביטחון האישי שלנו ובתשתיות.
אנחנו אומרים לממשלה הזו: די עם ההזנחה. די עם ההסתה. הציבור הערבי והבדואי אינו אויב, הוא חלק מהחברה הישראלית. הגיע הזמן שמדיניות הממשלה תתאים למציאות ותשקיע במקומות ובאנשים שצריכים אותה באמת. תודה לך, אדוני היו"ר. תודה לכם. (אומר בערבית: בערבית, אינשאללה, כאשר טלי גוטליב תהיה, כדי שהיא תשמע ותיהנה.)
204 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.