מדיניות פושעת של הממשלה המפקירה את החברה הערבית בכל תחום

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, שלטון החוק הוא לא מושג נזיל. הוא לא מושג שמשתמשים בו לצורך סיסמאות, לצורך הפקת סרטונים ולצורך פנייה לבייס הספציפי של השר הספציפי. שלטון החוק הוא דבר שצריך לחייב את כולם – תחילה ראש המדינה, ראש הממשלה, ועד אחרון האזרחים באותה מדינה. אבל מה שקורה, אדוני היושב-ראש, שיש לנו ראש ממשלה מסית, מסית נגד 20% מאוכלוסיית המדינה. יש לנו שר לביזיון לאומי שאף הוא מסית, מסית נגד האוכלוסייה הערבית במדינה.

באחריותו למגר את הפשיעה, אבל במקום לעשות זאת, הוא עושה הצגות בכניסות של היישובים הערביים, מתגרה באוכלוסייה המקומית, כולל בראשי היישובים, עורך את הסרטונים הפרובוקטיביים שלו ועובר הלאה, ליום הבא. במקום שהחיים של האזרחים שעליהם הוא מופקד יעניינו אותו, הוא עסוק בהפקת סרטונים – הוא עסוק בהפקת סרטונים לטיקטוק, לפייסבוק.

וזה המצב של החברה הערבית במדינת ישראל: ראש ממשלה מסית, שר לביזיון לאומי מסית, ומספר הנרצחים עולה בכל יום. ואני כבר מתבייש לדבר על הסוגיה בשפת המספרים, כי זה כבר מזעזע לעשות את זה. במקום לעשות את העבודה שלהם – לשמור על החיים של האזרחים שהם מופקדים עליהם – דמם של האזרחים הערבים אינו מעניין אותם. וכאן אני רוצה לומר, דמם של הנרצחים בפשיעה בחברה הערבית הוא על ידיהם של ראש הממשלה ושל השר לביזיון לאומי. אחרת הם צריכים לצאת עם תוכניות למיגור הפשיעה, למניעת מכירת נשק. רק לפני כמה ימים, היושב-ראש, נתפסה חוליה של חמישה חיילים שעסקה במכירת נשק לכנופיות בחברה הערבית. כל הזמן טענו שהנשק מגיע לידיים של האזרחים באמצעות חיילים, באמצעות שוטרים. צריך לעשות את העבודה, וצריך לשמור על חייהם של האזרחים הערבים במדינה.