קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -
השר אמסלם, אין לי ספק שאתה האדם המתאים ללמוד ממנו נימוסים.
אני שואל את עצמי ממי אני רוצה לקבל שיעורים בנימוסים והליכות – אתה הדמות הראשונה שקופצת לראש. הראשונה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מושג האחריות במדינת ישראל מת. הוא לא קיים. הוא בוטל, זה נגמר. יש עוד טיפה ניסיונות בצבא לקחת אחריות, אבל ממשלת ישראל מודיעה, לא בתדהמה, שהיא לא אחראית לכלום. ביום שבו ראש הממשלה סירב לקחת אחריות על 7 באוקטובר – זה נגמר. אם המערכת כולה קורסת והאדם שעומד בראש המערכת לא לוקח אחריות אז אין יותר אחריות.
הפתרון של הממשלה הזו אומר: אל תיקח אחריות, תמצא אשמים. כל פשלה, כל אסון, לא משנה באיזה סדר גודל, לא משנה כמה זה נורא וגדול ומדמם – תמצא מישהו אחר להאשים. לעולם אל תיקח אחריות. כמובן, לעולם אל תתפטר. תאשים את מי שהיה לפניך; תאשים את מי שכפוף לך; תאשים אויבים דמיוניים שהמצאת; תאשים את הצבא – מפני שלקצינים אסור לענות לך; תאשים שמאלנים – שלא היו בשלטון כבר 200 שנה; תאשים את בית המשפט – מפני ששופטים לא מתראיינים.
יריב לוין לא לוקח אחריות על התפוררות מערכת המשפט; השר אמסלם לא לוקח אחריות על ההסתה; בן גביר לא לוקח אחריות על נתוני הפשיעה; מירי רגב לא לוקחת אחריות על תאונות דרכים; סמוטריץ' לא לוקח אחריות על המחירים בסופר. זו תפיסת עולם שלמה. היא אומרת: אנחנו לא קשורים לענייני משרדנו. זה לא נוגע אלינו. אנחנו מופיעים רק כשזה הולך טוב. אם קורה אסון, אנחנו מנסים להיעלם. אם מוצאים אותנו אנחנו אומרים: גלי בהרב מיארה. אם זה לא עובד, אנחנו אומרים: שקמה ברסלר. זה פשוט, זה יעיל, וזה נורא.
אם זה טוב, זה בזכותם; אם זה רע, מישהו אחר אשם. אם האמת קשה, משקרים; אם מישהו מתעקש מולם על האמת, אומרים עליו שהוא מסית ומפלג. היה להם כמובן ממי ללמוד. נתניהו הוא מייסד השיטה. ועדת מירון קובעת שהוא אחראי לאסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה – הוא לא שמע על זה; ועדת הצוללות קובעת שהוא סיכן את ביטחון המדינה – הוא קובר אותה. מדינת ישראל עוד לא קברה את מתיה אחרי אסון 7 באוקטובר – הוא כבר כינס את נאמניו כדי להודיע להם: אנחנו לא לוקחים אחריות על כלום. תרחיקו את זה ממני, תמצאו מישהו אחר להאשים, תמציאו איזו תיאוריית קונספירציה ותדאגו שבערוץ 14 יפמפמו אותה עוד ועוד ועוד. הם גילו מזמן ששקרים גדולים הרבה יותר אפקטיביים משקרים קטנים, ותיאוריות קונספירציה מופרכות ומופרעות תופסות הרבה יותר מהר מהסברים רציונליים שמבוססים על עובדות, והכול מותר, העיקר – לא לקחת אחריות.
השבוע הם הגיעו לשיא. אין דבר מופרך יותר, אין עלבון וביזוי נורא יותר לנופלים ולנרצחים מאשר הכאילו-ועדה שהם הקימו בממשלה כדי למרוח את הציבור ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית. ההרכב אומר הכול. בראש הוועדה – השר שהוביל את ההפיכה המשטרית, שאין גורם מודיעיני שלא הצביע עליה כאירוע ששכנע את חמאס שזה הזמן לתקוף את ישראל; בוועדה – השר שהציע לזרוק פצצת אטום על עזה, השר אמר שזה צודק ומוסרי להרעיב ילדים, השרה שאמרה שאנחנו בתקופה של נס, השר שעלה להר הבית רק בשביל להצית את המזרח התיכון, השר שהיה אחראי על ההסברה כשהיא קרסה, וכמובן, היום הוסיפו את השרה הממונה על האופורטוניזם, כדי לוודא שאף אחד לא יעז לחשוב בשביל עצמו בוועדה הזאת.
למה לטרוח? למה להעמיד פנים? במקום לעשות ישיבות, תוציאו הודעה קצרה, פשוטה. תכתבו: אזרחי ישראל, אנחנו לא לוקחים אחריות על כלום, כי לא בא לנו. לא בא לנו לקחת אחריות מפני שאנחנו לא סופרים אתכם ממטר; מפני שיש לנו לשכה ונהג ולכם אין; מפני שאנחנו רוצים להמשיך לטוס לחו"ל על חשבונכם ולבלות; מפני שאנחנו ניקח כל מה שאנחנו יכולים, חוץ מדבר אחד: לא ניקח אחריות.
אני מודיע מפה, האופוזיציה לא תשתף פעולה עם הוועדה הזו. בחודש הראשון של הממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית ונחזיר למדינת ישראל את המוסד הקרוי אחריות לאומית. תודה רבה.
619 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.