קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – בן גביר, תתעורר: 232 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, איבוד משילות לגמרי. אתמול שלחו לי סרטון באחד היישובים הערביים. באמצע היום חוסמים את הכביש משני צדדים, יורדים עם נשק ארוך, יורים יותר מדקה וחצי – והם מצלמים את עצמם. יותר מדקה וחצי יורים – שום משטרה, אף אחד לא מגיע. האזרחים עומדים בהלם. יורים על עסקים, הורסים להם את העסק שלהם, ושום דבר לא קורה. אחרי זה מתניעים את המכוניות שלהם ונוסעים משם. ניצב לשעבר במשטרת ישראל, מיקי לוי, כמה אתה חושב שנעצרו אחרי אירוע כזה? אפס מעצרים. אפס פיענוחים. כלום. ואני שומע את השר בן גביר מתגאה: הרסתי 500 בתים מאז שנכנסתי לתפקיד. אם זה התפקיד של השר, להרוס בתים ולהתגאות בזה, אז מה כל הממשלה הזאת עושה? תלכו להרוס בתים ותתגאו.
תפקידה של ממשלה הוא לבנות. תפקידו של שר הוא לתכנן. תפקידו של שר הוא להוביל. אבל אני לא רואה את זה כאן בממשלה הזאת. נהפוך הוא. נהפוך הוא. שמעתי את השר מדבר על הנושא של פרוטקשן, שגם לחברה היהודית זה הגיע. השר, זה בכל עסק במדינת ישראל, זה לא קשור אם הוא מהחברה הערבית, מהחברה היהודית. כל בעל עסק היום במדינת ישראל נדרש לשלם, כי בעלי הבית היום הם ארגוני הפשע. הם יותר חזקים מכולם. ואם הממשלה לא עושה שום דבר – אני שומע שרוצים להכניס את השב"כ לתמונה. אני אומר לכם, תקימו מטה חירום לאומי – משטרה, שב"כ, פרקליטות, מס הכנסה – אולי נוכל להשתלט על המצב היום במדינת ישראל. אבל גם עם מטה חירום לאומי, אם לא תהיה נקיטת צעדים, ונקיטת צעדים דרסטיים, נגד אותם עבריינים, וגם מעצרים מינהליים, אנחנו לא נשתלט.
263 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.