קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שנה טובה. האמת שהיום זה היום הראשון שלי במליאה בכנסת, ובצוהריים נאמתי כבר. הכנתי נאום וכתבתי.
תודה רבה. אני בעוונותיי עורכת דין. הגעתי אחרי הרבה שנים באלו"ט עם בעלי מוגבלויות והחצר הנשית לנערות וצעירות בסיכון. ישבתי, כתבתי, עשיתי את הדברים כמו שצריך.
אולי חלקכם הרבה מאוד זמן פה, ואתם פשוט לא מודעים לאיך הדבר הזה נראה, וזה בושה וחרפה. למישהי שמגיעה ונמצאת כאן – ואתם בית הנבחרים ואנחנו בית הנבחרים וזה בית העם, לשמוע איך אתם מדברים על אנשים מלח הארץ, על מי שהיה סגן ראש המוסד. מה יש פה? שלושה רבעים משתמטים. קצת לדבר בכבוד. אתם אומרים פה: בג"ץ אשם בפיגוע. איפה אבי מעוז? באמת, גם מיזוגן, גם פשיסט באותו מקום. ואחר כך אני יוצאת החוצה, באמת מגישה מאוד פמיניסטית, אני צמאה, רוצה לשתות מים. חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, חשוד באונס. הבית הזה שורץ עבריינים.
לא, אתם לא מבינים איך הדבר הזה נשמע. זאת בושה וחרפה להאשים את בית המשפט העליון – להאשים את בית המשפט העליון בפיגוע? אדוני היושב-ראש, לשבת פה ולשמוע את הדברים האלה.
אני רוצה להגיד שלא מאשימים את בית המשפט העליון. את זה קשה לכם לשמוע?
להאשים את בית המשפט העליון בפיגוע.
203 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.