קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת כל כך מנותקת מהמציאות שבעצם היא יצרה לעצמה מציאות מדומה. לכל הצלחה היא אחראית, ובכל כישלון היא לא אשמה – אחרים אשמים. אתה יודע מה, לא אחרים אשמים – היועצת המשפטית לממשלה אשמה.
שלשום קראתי ידיעה שפשוט לא האמנתי, חשבתי שזה פייק בהתחלה, אולי איזושהי אפליקציה, אולי איזה משהו זדוני. ראש הממשלה בישיבת ממשלה מאשים את היועצת המשפטית בפקקים הבלתי-נסבלים במדינה, בהשתוללות בכבישים. כלומר, הוא אמר: השרים לא מגיעים לישיבת הממשלה בגלל היועצת המשפטית לממשלה.
אז אני רוצה לעזור לממשלה הזאת. אנחנו בכל זאת מתקרבים לחגים, לראש השנה, ליום כיפור. אולי באמת נבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לעשות חשבון נפש ולבקש מאיתנו האזרחים סליחה.
עשיתי רשימה של הרבה דברים שהיא צריכה להתנצל עליהם: תבקשי סליחה על שנת שיא בתאונות דרכים; היא צריכה אולי לבקש סליחה גם על זה שהגענו למספר בלתי נתפס, שיא של נרצחים בחברה הערבית – היא, כמובן, אשמה גם בזה; סליחה על זה שהרכבות בישראל עובדות יום כן, יום לא. אין שום יידוע לנוסעים, אין להם מושג מה קורה – בזה היא אשמה; תבקשי סליחה, גלי, על העברת 1.6 מיליארד שקלים ועוד 700 מיליון שקלים קודם לכן מכספי המיסים שלנו לסיוע הומניטרי לעזה – וזאת רק ההתחלה; תבקשי סליחה, גלי, על זה שצעירים לא יכולים לקנות פה דירה; סליחה שיוקר המחיה משתולל עם שיא התייקרויות של כל הזמנים; סליחה שאף משרד מיותר לא נסגר. באמת זה בושה וחרפה, כי זה באמת באשמתך; סליחה באמת על זה שהעזת לנסות לפתוח את הדלת בלשכה שלך לצידה של לשכת שר המשפטים; סליחה על הגירעון שמעמיק; סליחה על חמש פריצות של שלושה תקציבים בשנתיים, ובאמת, סליחה על זה שאין חוק גיוס ושרק המילואימניקים נושאים בנטל. תבקשי גם סליחה על זה שלא אישרת את חוק המעונות, את חוק המתנות, את חוק הנבצרות, את החוקים לפגיעה בתקשורת החופשית. תבקשי גם סליחה על זה שלא אישרת נסיעות במימון מלא לאומן, ושאנשים שנוסעים לשם, לא יהיה אפשר גם לתת להם פטור ממעצר. זה באמת לא בסדר.
כמובן, אדוני היושב-ראש, שאמרתי את כל הדברים האלה באמת בציניות. אני חושבת שלקראת החגים, או בואו נגיד, ראש השנה ויום כיפור, שבהם הדברים נשקלים ונבחנים שם למעלה, אני חושבת שהגיע הזמן שיעשו כאן חשבון נפש בממשלה הזו ובאמת ייקחו אחריות על הדברים שהם אחראים להם. תודה רבה.
364 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.