קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו צפינו במופע אימים של חבר הכנסת אביחי בוארון. עכשיו, מילא היה משהו מאחורי הדברים שלך. אתה באמת האשמת אותנו בהתנתקות? באמת? את נאור שירי, שהיה בן תשע בהתנתקות? את מי? את רם בן ברק, שהיה לוחם במוסד? איך אתה לא מתבייש? בזמן שאתה רצת בין הגבעות, הוא נלחם למען מדינת ישראל. הוא נלחם. אני לא רוצה לספר לך – מדי פעם הוא זורק לי סיפורים, באיזה מדינות הוא היה.
תקשיב טוב, תקשיב, גם עוד 100 שנה – שומע אותי? אי-אפשר לפספס אותי. גם עוד 100 שנה מהיום לא תגיע ל-10% – למה אני מגזימה? 5% מהתרומה של רם בן ברק. עכשיו, תקשיב, מאיפה התסכולים שלך? הרי שנינו גדלנו בנתניה. למה אתה ממורמר? על מה אתה ממורמר?
תקשיב, אני לא שומעת גם ככה, אני שומעת את עצמי. רגע, אני רוצה לדבר איתך, כי אנחנו שנינו מאותו הכפר. תקשיב טוב, שני גדלנו בנתניה, שנינו מזרחים, שנינו למדנו בבית ספר דתי עד כיתה י"ב. אני גם למדתי רק עם בנות. תגיד לי, למה אני, מירב בן ארי, לא ממורמרת כמו שאתה ממורמר, אם שנינו גדלנו – למה אני רואה ברם בן ברק בן אדם מדהים? למה? למה?
אז תן לי רגע. אתה מה זה ממורמר. אתה האשמת אותנו בהתנתקות, אתה, שביבי שלך הצביע ארבע פעמים בעד. למה אתה לא מאשים אותו? למה אתה לא מאשים את נתניהו? למה אתה נופל עלינו ואתה לא מסוגל להאשים את נתניהו?
את אריק שרון. מה אני קשורה לאריק שרון? מה? תסבירי לי מה אני קשורה. גם לא הצבעתי לכם אף פעם.
אני לא מצליחה להבין איך אתה ואני הגענו מאותו בית גידול בנתניה, מהשכונות, מהפריפריה החברתית, ואני מסתכלת על רם בן ברק ואני אומרת לעצמי: יפה הבלורית; אני אומרת לעצמי: איזה בן אדם, כמה הוא תרם. למה הוא לא מונה לראש המוסד? רק בגלל ההתערבות של הנתניהוז, וכולם יודעים את זה. ואתה מסתכל עליו ואתה ממורמר בגללו. למה? למה?
אז תקשיב טוב, תקשיב: כל החבורה המורחבת פה לא הצביעה בעד ההתנתקות. אף אחד פה לא הצביע בעד ההתנתקות. אנחנו לא היינו חלק מהפוליטיקה הישראלית. לא, לא היינו שם. ואתה יודע מה? תקשיב טוב: אם אני הייתי בכנסת, אני גם לא יודעת מה הייתי מצביעה, אני לא יודעת. מה שבטוח שב-2006 לא הייתי בכנסת.
2005, ב-2006 ההחלטה יצאה. אני יודעת את זה.
אז הינה, אני אומרת לך: עוד יותר טוב – אני ב-2005 הקמתי מרכז לנוער בסיכון בנתניה, בעיר שאתה ואני גדלנו בה.
רגע, הוא כל הזמן מפריע לי. תן לי חצי דקה, הוצאתי את הגרון, וגם ככה הקול שלי הרוס.
תקשיב טוב, אביחי, הינה אני אומרת לך: תעזוב אותך מהמרמור והתסכול. מי שהביא עלינו את ההתנתקות זה הממשלה של אריק שרון. מי שהצביע בעד ההתנתקות זה נתניהו. החבורה פה, כולם – אף אחד לא קשור. וחלאס עם התסכול. תראה, תסתכל עליו, תהיה גאה בו.
תהיה גאה בו. הבן אדם עשה מבצעים, חבל על הזמן. אי-אפשר לדבר עליהם. תרים את הראש. לא להיות ממורמר. זה לא טוב לעור הפנים.
483 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.