קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, ביום ראשון פרסמו חברי ועדת החקירה לעניין הצוללות פירוט לנימוקים שהובילו אותם להוציא מכתבי אזהרה לנחקרים. משום מה לא מדברים על זה במדינת ישראל, כי יש לנו כל כך הרבה קשיים, כל כך הרבה בשורות קשות ורעות, שלא מדברים על הפרשה החמורה הזו, שהייתה בה התפתחות השבוע, אבל אנחנו לרגע נתעכב על זה, כי זה חשוב.
במסקנות הביניים של הוועדה נכתב – אני מקריאה: "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח, ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך", כותבים חברי הוועדה, "סיכן נתניהו את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל".
למי שלא מכיר את פרשת הצוללות, הסיפור הוא כזה: בשנת 2009 נתניהו הלך על הראש של מערכת הביטחון ונתן לגרמנים אור ירוק למכור צוללות גם למצרים, תוך שישראל בעצם צפויה במהלך הזה לאבד את היתרון שהיה לה בתחום הביטחוני הזה במזרח התיכון. בדוח הביניים של הוועדה נכתב: "במערכת הביטחון זיהו כי גורם ישראלי כלשהו פועל בעניין, אך לא העלו על דעתם כי מדובר במשרד ראש הממשלה".
בהמשך, בשנת 2015, נתניהו נפגש עם מרקל במטרה לרכוש עוד צוללת לישראל. לצורך כך הוא מבקש ממערכת הביטחון את עמדתה באשר לצורך לרכוש צוללת שביעית. מערכת הביטחון התנגדה בטענה שזה לא התיעדוף שלהם, זה לא מה שהמדינה צריכה. נתניהו המשיך בכל זאת בתהליך של המשא ומתן, מידר את מערכת הביטחון, ובסופו של יום גם מרח את הקבינט, את הקבינט המדיני-ביטחוני, באשר למחיר של העסקה. הוא מרח אותם באשר לכמה זה הולך לעלות לנו: הוא הציג 1.8 מיליארד אירו, ובסוף זה עלה 3 מיליארד אירו.
אני חושבת שכל אחד צריך לשאול: מדוע ראש הממשלה התנהל בצורה הזו? מי הרוויח מהעסקה הזו? האם השיקולים של ראש הממשלה היו קשורים לביטחון של מדינת ישראל או שהיו לו שיקולים זרים, אחרים? והשאלה אולי הכי חשובה: האם דפוסי הפעולה הזו, הפעולה הכל-כך מלוכלכת, הלא-עניינית – –
– – האם הם חלק מהחומר הרעיל שהמיט עלינו את אסון 7 באוקטובר? האם ההתנהלות המטונפת הזו היא בדיוק אותה התנהלות שהביאה עלינו את האסון הנורא מכול?
331 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.