קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה רגע לדבר איתכם על צביעות וניצחון. במוצאי שבת המדינה רעשה וגעשה לשמע האירועים בנס ציונה, כשאותו תומך טרור עלוב, פרובוקטור, הותקף על ידי אנשי נס ציונה. עכשיו, כולנו מן הסתם מתנגדים לאלימות, זה ברור. אנחנו אף פעם לא תמכנו בזה ואנחנו אנשים שומרי חוק, אבל יחד עם זאת, כל אותם אנשים שבאו ורעשו וגעשו, בעיקר אנשים מהאופוזיציה, אפילו גם הנשיא – תגידו, בבקשה, איפה הייתם כאשר תקפו את חברתנו גלית דיסטל, שעשתה תאונה? איפה הייתם כאשר תקפו את טלי גוטליב ולא נתנו לה לצאת מפתח הבית? איפה הייתם כאשר תקפו את הרכב של משה סעדה? איפה הייתם כאשר הכו את השר אבי דיכטר במקל? לא שמענו שום גינוי, שום עניינים של הסתה. זה בסדר. אבל כאשר תומך הטרור העלוב הולך לעשות פרובוקציה בנס ציונה, פה אתם מגנים את הימין ואתם אומרים: זו תוצאה של הסתה?
אז ברור שאותם אנשים ואותם פוליטיקאים שרוצים לשתף איתו פעולה, כמו גנץ ולפיד, שגם בגלל זה פעלו להשאיר אותו פה בכנסת – אנחנו מבינים את המניע שלהם. אבל אותו תומך טרור עלוב, מה היה לך לחפש בנס ציונה, חתיכת פרובוקטור? מה היה לך לחפש שם? הרי אם בן גביר היה הולך לעשות איזשהו כנס נגיד באום אל-פחם או בסח'נין, מה התקשורת הייתה אומרת? זו פרובוקציה, הרי אין לך מה לעשות שם. אותו דבר בדיוק.
אז כמו שבפרסית אצלנו אומרים: give me a break, נכון, גלית?
תודה. לסיכום, אני רוצה להגיד לאותו תומך טרור עלוב שנס ציונה ניצחה ועם ישראל ינצח.
241 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.