קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני, אני, במקום מיארה היועמ"שית, מתפטרת. אתה יודע למה אני מתפטרת אם אני היא? מה מתגלה? החבר שלה יוסי בנקל, זה שייצג את הבן שלה, שגנב אפוד, יוסי בנקל, זה שמייצג את הקרן הקטרית בישראל, יוסי בנקל, זה שמייצג את נדב ארגמן בעתירה בבג"ץ נגד ועדת הרוגלות – יוסי בנקל הוא חבר בעמותה שהדוח של הוועדה המשפטית של הקונגרס בארצות הברית קבע שהוא קיבל כסף מארצות הברית. החבר של מיארה – העמותה שלו קיבלה כסף לעניינים פוליטיים לחלוטין. בין השאר, העמותה של יוסי בנקל תמכה במיארה. אני צריכה להזכיר לכם את השלטים, את התמיכה, את המכתבים? גב' מיארה, יש כאן גוף בישראל שאחד בו הוא חבר שלך, משקיע כסף, מקבל כסף כדי לתמוך בך. רק על הדבר המחריד הזה, שהוא באמת חרפת כל החרפות ועבירה על התקשי"ר מאה פעמים, היית צריכה ללכת. פשוט תתפטרי.
במקום זה, מה את עושה? את פונה לבג"ץ. ובכן, רבותיי, בואו נזכיר למיארה מי היא. מי זאת מיארה? היא עובדת מדינה. איך אנחנו יודעים שהיא עובדת מדינה? כי חוק יסודות התקציב קובע מי זה עובד מדינה: מי שמשכורתו משולמת על חשבון המדינה. ובכן, את עובדת מדינה. ומי המעסיק שלך? המדינה. ואם המדינה, גב' מיארה, רוצה לפטר אותך, מי צריך להעניק לך סעד אם את עובדת מדינה? חוק בית הדין לעבודה. כי מה קובע חוק בית הדין לעבודה? סליחה על השיעמום, רציתי רק להזכיר לך, כי את נורא מבולבלת – חוק בית הדין לעבודה קובע בסעיף 42 שדין המדינה כדין כל מעסיק. זאת אומרת שאם יש לך טענה נגד הפיטורים שלך, את לא רצה לבג"ץ ובוכה לבג"ץ. אומנם זה הרבה יותר נוח, ויש לך חברים טובים בבג"ץ, אבל בית הדין לעבודה הוא זה שמוסמך לתת לך סעד.
אני אומר יותר מזה. לא סתם מיארה לא פנתה לבית הדין לעבודה, כי מה היא תגיד לבית הדין לעבודה, שהיא ויתרה על זכותה לשימוע בניגוד לפסיקה? הרי הפסיקה קובעת: מקום שבו עובד מוותר על זכותו לשימוע – הוא ויתר על זכותו, אז להתראות ושלום. הייתה לך הזדמנות לשטוח את טענותיך; אתה לא טוען אותן לראשונה בבית המשפט, אלא עושה את זה במסגרת הזימון שלך לשימוע. אבל מיארה התרגלה – היא התרגלה שרובנו לא יודעים את המסגרת של החוק ולא נטען את הטענה הזו, ולכן אני רק אומרת לכם פה. סולברג הוציא החלטה שכולם מאוד התלהבו ממנה – אני פחות – הוא אמר שהבג"ץ נגד הפיטורים שלה הקדים את זמנו, כי הפיטורים לא הוחלטו על ידי הממשלה, והוא כמובן הזמין את הצדדים להגיש עתירה מייד עם החלטת הממשלה. אבל ביום שישי הוא נתן החלטה נוספת, לאור שינוי העובדות: הוא קבע שההחלטה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי.
עכשיו – סליחה שאני משעממת אתכם, אבל מה לעשות, הייתי עורכת דין – אין חיה כזאת. מה זאת אומרת אין חיה כזאת? בג"ץ יכול לתת צווים. הוא יכול לתת צו על תנאי או שהוא יכול לא לתת צו על תנאי. כשהוא קובע שההחלטה לא תיכנס באופן מיידי, הפרשנות אומרת שאני יכולה לפרש את זה איך שאני רוצה. מה זה "באופן מיידי"? אתה יכול לספור עד עשר; אתה יכול לספור עד מאה; אני יכולה להגיד: אחת, שתיים, שלוש – המיידי עבר. אבל אל דאגה. תסמכו על החברים של מיארה שהם יגישו בג"ץ עוד לפני שתתייבש הדיו על החלטת הממשלה על פיטוריה.
515 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.