קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025.
בפתח הדברים אזכיר ואבהיר שהוסמכתי להציג את החוק על ידי יושב-ראש הוועדה הקודם יעקב אשר, כאשר עדיין שימש בתפקידו כיו"ר ועדה טרם תפקידו.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לאישור הכנסת את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025. בשנת 2014 נחקק החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לגיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014, כחלק מהצעדים המרכזיים להתמודדות עם משבר הדיור, והוא נועד להגדיל את היצע יחידות הדיור בישראל. מכוחו של החוק הוקמה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, המוסמכת לאשר תוכניות הכוללות יחידות דיור בהיקף גדול באופן מהיר ובאפשרות לסטות מהוראות של כל תוכנית אחרת שחלה, למעט תמ"א 35 – תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, פיתוח ושימור. כמו כן נכללו בחוק מסלולים ייחודיים לשם קידום תוכניות לדיור ביישובי החברה הערבית ובמיזמי פינוי-בינוי. החוק נקבע כהוראת שעה לשם התמודדות עם משבר הדיור לארבע שנים, עם אפשרות להאריכו לשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת.
גם בחלוף פרק הזמן שנקבע בחוק כהוראת שעה המשיכה מדינת ישראל להתמודד עם משבר דיור ועם הצורך בקידום מהיר של תוכניות מועדפות. לכן, בשנת 2021 תוקן החוק, תיקון מס' 7, ונקבע כי החוק יחול על התוכניות המועדפות לתקופה נוספת של ארבע שנים. במסגרת תיקון זה גם הורחבו הסמכויות בחוק לעניין קידום תוכניות מועדפות לפיתוח מוטה תחבורה, לעניין תכנון במתחמי פינוי ובינוי במסגרת ההתחדשות העירונית ולעניין קידום תכנון ביישובים של האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, וכן נקבעו סמכויות לעניין מתחמי דיור מותאמים לאוכלוסייה החרדית. החוק אף קבע כי שר האוצר ושר הפנים רשאים יחד, בצו, לאחר המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאישור הכנסת, להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת.
ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה שני דיונים ארוכים בבקשת שר האוצר ושר הפנים להאריך את התקופה שבה יחול החוק על תוכניות מועדפות. בדיוני הוועדה עלה הצורך בהארכה בשנה נוספת של מסלול התכנון המהיר והאיכותי לקידום תוכניות שהובילה הוותמ"ל, אשר מהווה כלי נוסף להתמודדות עם משבר הדיור. הוועדה שמעה סקירות מקיפות על פעילות הוותמ"ל ואת הערות חברי הכנסת והציבור, והמליצה על אישור הצו. אני מבקש מהכנסת לקבל את המלצת הוועדה ולאשר את הצו. זה בקשר לנושא הזה.
כן, גבירותיי, אנצל את יתר הזמן שנותר לי כדי לדבר על נושא מאוד מאוד חשוב, שאנחנו כולנו חלק ממנו וחווים אותו כרגע, וזה הנושא של עסקאות חטופים. קודם כול, כדי להסיר ספק, כולם ללא יוצא מן הכלל רוצים את החטופים בבית. נשאלת השאלה מהי הדרך המיטבית לבוא ולעשות את זה. עד עכשיו היו דרכים של עסקאות. בכל פעם שהעסקאות האלה כללו נסיגה מאזורים שצה"ל כבר כבש והנסיגה הזאת הביאה את העסקה, לאחר מכן צה"ל נאלץ לחזור ולכבוש את אותם אזורים, וראינו שפעם אחרי פעם הדבר הזה שב ועולה לנו בקורבנות – בקורבנות של חיילים שנהרגים, חס ושלום, חיילים שנפצעים, וכן הלאה וכן הלאה. האויב לומד את דפוסי הפעולה, האויב לומד את השיטות, האויב מוכן יותר כל פעם.
יש איזושהי סברה שמסתובבת כאילו חמאס הוכרע. לא ברור לי מי בדיוק מקים את הסברה הזאת, אבל חמאס רחוק מאוד מלהיות מוכרע. 75% מהמנהרות בעזה עדיין פועלות; מבחינת היכולות שלו, חמאס שיקם את יכולותיו מבחינת כוח אדם כמעט למה שהיה טרם 7 באוקטובר. נכון, אלה לא אותם לוחמים, אלה לוחמים מנוסים הרבה פחות, אבל הם עדיין יודעים לירות RPG, הם עדיין יודעים ללחוץ על ההדק.
ההתמודדות של הצבא שלנו, שבכל פעם יוצא למבצע צבאי שלא נועד להכריע את חמאס באופן סופי אלא נועד להביא למצב שמאפשר עסקת חטופים – זה בעצם צבא שלא נותנים לו להילחם עד הסוף. לא נותנים לו לבצע את התפקיד שלשמו הוא קם, שזה בעצם לבוא ולהכריע אויב, להכריע, להכניע, באופן שאין כל כך מה להסביר, שלא צריך להסביר הישגים, שלא צריך להראות מפות, אלא שלכולם ברור מי ניצח ומי הפסיד.
עכשיו, כאשר יושבים על המדוכה לקראת עסקה נוספת – ואני באמת לא יודע ולא יכול להגיד מה עדיף ומה נכון והאם נכון להמשיך באותו מתווה, מתוך הבנה שבעצם בכל נסיגה כזאת אנחנו משלמים בדם של חיילים, בחיילים פצועים וכן הלאה וכן הלאה, בשביל אותו הדבר. יש אנשים שסוברים שצריך לסיים את המלחמה כמו שהיא, שחמאס יישאר שם בשלטון בעזה, שנטפל בו אחר כך, שיהיה מספיק זמן אחר כך לטפל בו. זה עורבא פרח. זה צ'יזבט. מי שאומר את זה, לצערי הרב, לא אומר אמת לציבור, מכיוון שחמאס – אפשר להגיד עליו הרבה מאוד דברים, אבל פראיירים ותמימים הם לא. הם דורשים ערבויות של נשיא אמריקאי, הם דורשים החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, שככל שיינתנו, מדינת ישראל לא תוכל להתעלם מהן ולהחליט שהיא עושה מה שבא לה בעזה ביום שאחרי.
שבענו מרורים והחלטות וכל הדברים הללו שאנחנו נדע לטפל ואנחנו נדע להתמודד ואנחנו נדע. שמענו את זה בנסיגה מלבנון, שמענו את זה בגירוש מגוש קטיף, שמענו את זה בכל הפעמים שבהן נסוגונו משטח ונתנו לכנופיות מרצחים בעלות אידיאולוגיה רצחנית כזאת ואחרת להשתלט על השטח ולהיות צמודות לגבול שלנו. לכן, כאשר אנחנו באים ואנחנו מדברים, לפחות בשיח הציבורי, על כל אירוע הנסיגה – מעבר לשחרור מחבלים רוצחים, שברור לחלוטין, ויש, כתובים מסמכים, שמעל ל-80% חוזרים לעסוק בטרור באופן פעיל; מעבר לכך שאנחנו נותנים לחמאס זמן לנשום ולהתארגן – צריך להבין שכל נסיגה כזאת היא הרבה מעבר לעניין טקטי; היא בעצם הבנה שאנחנו, מתוך מחשבה שאנחנו נחזור לכבוש את אותם שטחים שאנחנו מפנים, נצטרך לשלם על זה מחיר יקר.
הדבר הזה, אני בטוח שעומד לנגד מקבלי ההחלטות, אבל אני מרגיש שפחות מדי מדברים עליו בשיח הציבורי. מציגים ציר אחד, ציר כזה, כאילו זה איזשהו עניין על מפות, על להגיע. נכון, צה"ל יכול לכבוש מחדש שטחים, אבל באיזה מחיר הוא כובש מחדש את השטחים הללו? אני מאלה שסבורים שאסור לנו להפסיק את המלחמה כל עוד חמאס ברצועת עזה. אני מאלה שסבורים שהדרך לנצח במלחמה הזו ולהחזיר את החטופים היא כיבוש מלא של רצועת עזה, השתת משטר צבאי, התחלה של מימוש תוכנית טראמפ. כן, גם אם יש אנשים שלא אוהבים לשמוע את זה, זו עמדתי, זו דעתי, ולא רק דעתי – יש הרבה שסוברים את זה. לכן חשוב, כשאנחנו באים ומדברים בנושא הזה, שנבין שלכל דבר יש מחיר.
הדרך להתמודד – ואת זה למדנו מאז 7 באוקטובר – הדרך להתמודד עם מרצחים היא לא דרך עיניים מערביות, היא לא מתוך מחשבה שאנחנו יכולים לשכנע אותך במשהו, היא לא מתוך מחשבה שאנחנו יכולים לקנות אותם, לא בכסף, לא במים, לא בחשמל, לא בהומניטריות, לא בכלום. מרצחים מבינים דבר אחד, וזה החרב או הרובה או הפגז, וכך צריך להתייחס אליהם. את חמאס צריך להשמיד ולחסל דרך התבססות ברצועת עזה, השתת משטר צבאי והתחלה של מימוש תוכנית טראמפ. זה מה שצריך לעשות, ואני מקווה שלשם נלך. תודה רבה.
1,056 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.