קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.
תשמעו, אני רוצה לדבר עכשיו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ, למקבלי ההחלטות במדינת ישראל. מתבצע טיהור אתני בסוריה נגד העדה הדרוזית. משמידים את העדה הדרוזית בסוריה. נכנסים לבתים, אונסים ילדה בת חמש מול העיניים של אבא שלה ואימא שלה וסבא שלה וכל מי שיש בבית, אחרי זה שוחטים אותה, עוברים לאימא, לאחות, והורגים אחד-אחד, ואחרי זה שורפים את הבית וממשיכים הלאה. אתמול שלחו לי תמונה מזעזעת: תינוקת בת כמה חודשים ירויה בראש, לידה שוכב סבא מעל גיל 80 עם ירייה בראש, ובעצם כל המשפחה. וכל זה – בשם הדת. אני לא מבין איזו דת מרשה להרוג, לאנוס, לרצוח ילדים, תינוקות.
הדרוזים הם בקושי 700,000, ומחולקים בהרבה מקומות בסוריה, אבל המרכז שלהם הוא בהר הדרוזים. עומדים מולם מיליונים, כי יש קרוב ל-18 מיליון סונים בסוריה. ופתאום, כל הסונים עכשיו, המטרה שלהם – להשמיד את העדה הדרוזית. אבל כשאני מדבר, אני רוצה לצטט את הטרוריסט מספר אחת, שיושב בארמון עכשיו, שאמר בצורה ברורה: אני אגמור עם אידליב, אעבור לדמשק, ואחרי זה אגיע לירושלים. זה מה שהוא אמר ב-2014. אנחנו עדיין מזועזעים מ-7 באוקטובר, מזועזעים מ-7 באוקטובר, אבל אני אומר לכם: מה שהיה ב-7 באוקטובר – אפס לעומת מה שיהיה אם אותם מאות אלפים של דאעש, ג'בהת א-נוסרה, ג'יהאדיסטים, אסלאמיסטים קיצוניים, ישבו לנו על הגבול הצפוני. והם ישבו, כי אחרי שיגמרו עם הדרוזים, הכיוון שלהם זה מדינת ישראל.
225 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.