קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מצטרף אליך ומאחל לטייסים שלנו, לצבא הנפלא שלנו, להצליח בתקיפה בנמל חודיידה. התקיפות שלנו בתימן – אני בטוח שתסכים איתי, וגם רוב חברי הבית, אלה שנמצאים ואלה שלא נמצאים, שתימן זה סיפור עולמי, זה לא סיפור ישראלי. עם כל הכבוד, החות'ים האלה הם באמת בעיה של כל העולם, אז הייתי מצפה מאותם אלה שמפגינים נגדי שלא יגידו לי תודה, לצבא שלנו, לטייסים שלנו, למדינה שלנו, לממשלה שלנו, אבל לפחות שלא יבואו ויפגינו נגדנו כשאנחנו עושים את המלחמה של האחרים.
אני רוצה להתייחס לעניין אחר, אדוני היושב-ראש, וזה הצביעות. הצביעות גם של חלק – לא של הבית הזה, חלילה – חלק מחברי הבית הזה. היה פרסום בימים האחרונים, כידוע לך, אדוני היושב-ראש – או, אתה יודע מה, אני אתנסח אולי בצורה קצת שונה: התעוררנו בבוקר לפני שבוע, עשרה ימים, אני חושב, עם דיווח, דיווח שנשיא אמריקני, תומך בראש ממשלה – או חבר שלו – ראש ממשלת ישראל, ומפגין תהיות. למה תהיות? ביקורת, ביקורת קשה אפילו, נגד בית משפט בישראל. ואז הצד הזה של הבית, כמובן, בא וזעק וזעם ואמר: התערבות, מה עם הריבונות שלנו? הקנאות לריבונות. ראינו כאן באמת ראיונות וכלי תקשורת, וכולם פה ובתקשורת ובבית הזה אמרו: איך יכול נשיא אמריקני – יהיה אוהד ככל שיהיה, חבר ישראל ככל שיהיה, הוא לא יכול לעשות כדבר הזה. נתון לוויכוח.
אבל לאחרונה אנחנו רואים פה דיווח על כך שהממשל הקודם, ממשל ביידן, למי ששכח, הזרים כספים למחאה. עכשיו, לא אני אומר את זה – הקונגרס האמריקני. ואז ראיתי ביקורת באחד העיתונים שלא מדובר בסכום, באותו סכום – אלא סכום נמוך, נמוך יותר. אבל בעיקרון זה עדיין התערבות, נכון? של אמריקה במדינת ישראל.
ואני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: האם ראית ביקורת אחת מהצד הזה של הבית? האם ראית מישהו בא ואומר: איזו חוצפה, איך הם מתערבים בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל? להראות לך שהסיפור הזה – עד כמה הכול איפה ואיפה. וכן, אני מאמין במדינת ישראל כריבונית, אבל אני גם מאמין שנשיא חבר – והאמן לי, אני מכיר את דונלד טראמפ ברמה האישית ויודע כמה הוא אוהב אותנו וכמה הוא חבר שלנו. ואגב, הרבה מאוד אנשים בעולם אומרים בלחש את מה שהאיש הזה אומר בשקט. לא הגיוני שבזמן שהמטוסים עכשיו בדרך לחודיידה, כששבע חזיתות עדיין פתוחות, בדרך שאתה עמל קשה – והאמן לי שאני יודע שאתה יודע עד כמה ישראל מוכנה ללכת רחוק כדי לחתום על עסקת חטופים ולהחזיר אותם הביתה – ראש הממשלה הישראלית הולך ועומד בפני משפט כאן בישראל, דבר שאתה יודע מה, אני יכול להתערב איתך שבספרי ההיסטוריה בעוד 100, 200, 300 שנה, כשיסתכלו על הפרק הזה בהיסטוריה שלנו, יגידו מילה אחת: הזיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
427 מילים של בועז ביסמוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.