כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שהיה לי חשוב לעלות ולדבר על שני דברים: הראשון הוא באמת הישגי המלחמה – "עם כלביא יקום" – פשוט להצדיע לכל מי שעסק ועוסק במלאכה. אני, כמי שמכיר היטב את חיל האוויר – זה נכון שבאיזשהו מקום אני מרגיש שזה קרה עשר שנים מאוחר מדי, והלוואי שהייתי יכול להשתתף גם אני. אבל השתתפו רבים מחניכיי ומחבריי ונשים שהדרכתי בטייסות. זו באמת זכות גדולה להיות גורם מכריע. לא טריוויאלי. שיתוף פעולה מלא של כל חיל האוויר, כמובן הטכנאים, כל החמשים, כל המכונאים, אגף תקשורת, כל מי ששמר ותחזק את המטוסים, שזה היה אתגר עצום בפני עצמו. אני יכול לומר לכם – ונמצא פה מתן כהנא, שגם יכול לומר – תמיד כשהיית יוצא לתרגילים עם המתדלקים, תמיד אחד או שניים היו מתקלקלים. הפעם הם דאגו לשמישות מלאה, ודאגו לכך שבאמת חיל האוויר יכול היה לעמוד במשימה שלו. זו גאווה גדולה.

תודה לכל כוחות הביטחון – מוסד, צה"ל, אמ"ן וכל הזרועות השונות – כמובן לקבינט, לראש הממשלה, על החלטה מאוד משמעותית ונועזת, שמשנה את המציאות, ולהערכתי, תשנה את המציאות פה לעוד שנים רבות. אה, ואסור לשכוח גם את בנט, כמובן. תודה לבנט. בלעדיו שום דבר הרי לא היה קורה.

הדבר השני שרציתי לדבר עליו הוא היום האחרון ללימודים. אנחנו בעצם סיימנו את המלחמה ואפשרנו חזרה מאוד מהירה לשגרה, ממש פחות מ-24 שעות מההחלטה של פיקוד העורף. פתחנו מסגרות מלאות. ביקרתי גם בגנים, גם בבתי הספר היסודיים. זה נכון שבתיכונים השנה למעשה כבר הסתיימה, אבל זו הייתה פשוט חגיגה לראות את מסיבות הסיום, את השמחה של הגנים ואת הגננות ואת כל המורים.

אני רוצה לומר מפה בשמכם, בשם כולם, באמת תודה גדולה לכל אנשי צוות ההוראה – מורים, מורות, גננים, גננות, שבכל השנה המורכבת הזו היו בעצם כיפת הברזל של העורף הישראלי וחיזקו את הילדים, את הנוער. באמת, אני אומר שוב, בלעדיהם העורף לא היה מגיע לאן שהגיע ולא היה מתמודד.

אנשי החינוך הבלתי-פורמלי, היועצות, היועצים, כל מי שעסק בחוסן, כל אנשי החינוך על כל הגוונים שלו, תנועות הנוער למיניהן, ארגוני הנוער – אני חושב שאפשר להיות גאים מאוד גם בנוער שלנו וגם בכל הגורמים שעוסקים בחינוך ושמרו על העורף הישראלי.

מה?

אז אני אומר, אם כל יום יהיה סיום שנת הלימודים, אני מבטיח שאני – אז זהו, בסך הכול יש פה גם אימהות מודאגות. אני אפילו יכול להגיד שאחת פנתה אליי אישית ורצתה לראות מה קורה עם המסגרות. אז אני שמח שגם לה יצא להיות בסוף שנת הלימודים כמו שצריך.

וגם במסיבת סיום. בסוף אני חושב שזה באמת חלק מהיכולת שלנו כעם להתמודד עם כל האתגרים ששמו לנו. אנחנו נמשיך בכל הכוח במערכת החינוך לתת לילדים שלנו את הכי טוב שאפשר לתת. תודה רבה.