קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בבקשה, חבר הכנסת שירי, שלוש דקות לרשותך.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לעלות אחרי הדרשה שלך, דודי, זה באמת – שתהיה בריא, כולך טוב, נופת צופים, ובאמת, רק בא לי לחבק אותך אחרי כל מה שאתה אומר.
בעובדה. לא יודע, ברמת העובדות, נניח עם כל הקטע שהממשלה לא לגיטימית. אף אחד לא אמר שאתם ממשלה לא לגיטימית. אני מזכיר לך – רק כי אתה מזכיר עובדות, אבל אני אמשיך אחרי זה – אני רק רוצה להזכיר לך שאתה ישבת פה ולא הסכמת לקרוא לראש הממשלה, שכיהן על פי חוק כראש הממשלה – אמרת שאתה מדקדק קלה כחמורה, נכון?. גם אם אתה לא אוהב את זה ששישה מנדטים מרכיבים ראש ממשלה, הוא, על פי חוק, ראש הממשלה. סירבתם לקרוא לו "ראש הממשלה". סתם, אני ככה, אתה יודע. זה בעיניי פחות לגיטימי. אני יכול להמשיך לעבור איתך, אבל באמת, מה שנקרא, קצרה היריעה.
אני רוצה לדבר על החטופים, כי בכל זאת, הצעת האי-אמון שלנו היא על החטופים. אתה דיברת פה כמעט שעה ולא הזכרת אותם. זה כאילו הפך להיות מעין איזה משהו מנורמל שאנחנו פשוט לא עוסקים בזה. אתם מרבים לאחרונה לעשות ריטוויטים – לא ראיתי שאתה עושה ריטוויטים, אולי פינדרוס עושה ריטוויטים – לטראמפ.
מעניין אותי מוסד הבוררות של מה אתה מרטווט את טראמפ. נגיד זה שהוא אומר: Make the deal in Gaza and bring back all the hostages – למה אתם לא מדברים על זה? למה על זה אתם לא עושים ריטוויט? למה רק דברים שקשורים למשפט של נתניהו אתם עושים?
אתם ידעתם לסגור – מה זה אתם? מדינת ישראל ידעה לסגור את הסיפור עם איראן תוך 12 ימים, עם חיזבאללה – תוך 71 ימי לחימה עצימה, למרות מה שעבר בשנה על הצפון. אתם כבר מדברים עכשיו על שלום עם סוריה. לפני שנייה הוא היה ג'יהאדיסט אבל עכשיו אתם כבר מדברים על סוריה, שלום עם לבנון. על קטר – אני כבר לא מדבר על המהלכים שיש לכם.
כמעט שנתיים, אדוני השר אמסלם, כמעט שנתיים – אגב, השר אמסלם הלגיטימי, במשרד המיותר, בעיניי, אבל אני שם את זה בצד – כמעט שנתיים אתם נלחמים נגד חמאס, ועדיין לא הצלחתם להביא למימוש מטרות הלחימה שאתם עצמכם הבאתם. לא אני כתבתי את זה, נכון? לא רק אני אומר את זה. עזוב את טראמפ, גם חבר'ה מהקואליציה שלכם, מהליכוד, אומרים בפה מלא – לא רק מהליכוד אבל גם מהליכוד – אומרים בפה מלא שאתם לא מצליחים להביא למימוש מטרות הלחימה, שקודם כול צריך להחזיר את החטופים. הצבא אומר את זה, המוסד אומר את זה, השב"כ אומר את זה, גם צוות המשא ומתן שאתם עצמכם מיניתם אומר את זה. כולם מדברים על עסקה, אבל פה – צרצרים, כלום.
אני רק רוצה להסביר לך על מה דיברו היום. היום דיברו על איימן עודה, בזה אתם קופצים – שני משפטים אחרונים – על איימן עודה קופצים. עומד ואטורי ורוצה שיראו איך הוא לא נותן מכות לעופר כסיף, אבל שהמצלמות יתפסו את זה. זה יותר חשוב מלעסוק בחטופים.
לירי אלבג חוזרת לצבא, אחרי שהיא הייתה חטופה, בעוד אתם עדיין מקדמים סרבנות. זה המצב שלנו היום. היום בכנסת עושים דיון, אדוני השר, כנס על עוצמת הטהרה כבסיס לקיום הבית היהודי, היום פה בכנסת.
הבסיס לקיום הבית היהודי, כל חבריי חברי הכנסת שנמצאים פה, זה קודם כול פדיון שבויים, קודם כול, אם אנחנו רוצים להתקיים פה במדינה. זה הבסיס. כל המלחמות, כל האויבים שלנו, על כולם אנחנו יכולים. נתווכח, לא נתווכח – אבל זה התנאי הבסיסי הראשון, לא הטהרה. תודה רבה.
549 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.