קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, הבוקר התעוררו תושבי טורעאן, יישוב מוכר בצפון, לסיסמאות שנרשמו בצבע על קירות של בתים בטורעאן: מוות לערבים, וניבולי פה נגד ערבים שאני לא אחזור עליהם כאן, של גזענים יהודים.
דיברתי עם מאזן עדוי, ראש המועצה, ועם אנשים בטורעאן – סערת נפשות, מיקי, יש סערת נפשות. טורעאן – למה חבורת נבלות צריכה להיכנס לתוך היישוב הזה ולמרוח את סיסמאות השטנה והגזענות נגד ערבים, נגד תושבי טורעאן ונגד כל הציבור הערבי? איפה המשטרה? אם זה היה הפוך, היו עוצרים אותם תוך חמש דקות. ולכן אני זועק את הזעקה של תושבי טורעאן, וצריך לשים יד על הגזענים האלה, על הפרחחים האלה, על הנבלות האלה.
נקודה נוספת – בטייבה, העיר שלי, יש זעם רב על פרסום שהיה בתאגיד, סרטון, על הסדרה החוליגנים. מתברר שלפני כמה שנים באו נציגי ההפקה וביקשו להיכנס למסגד בטייבה כדי לצלם. האימאם של המסגד, שייח' סמי, דחה את בקשתם וסירב לתת להם, כי המסגד הוא לא מקום לדברים האלה. מתברר שלאחר מכן, בתחבולות, ברמייה, אחד נכנס ועלה לדוכן, ואחר כך הרכיבו על זה את "התקווה".
גם זה מעשה נבלה שפוגע ברגשות, לא רק של תושבי טייבה אלא של כלל הציבור. לא עושים דברים כאלה במסגדים ולא עושים דברים כאלה בטייבה או בכל יישוב אחר. ולכן ההפקה של התוכנית הזאת עשתה מעשה שלא ייעשה, התאגיד פרסם את זה, והוא צריך לדעת שעשו את זה ברמייה – נכנסו לתוך המסגד (אומר בערבית: וטימאו אותו. דרך אגב, הוא נכנס כשהוא נועל נעליים. הנעל נכנס כשהוא נועל נעליים.) תודה רבה.
238 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.