כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול אני רוצה לברך את ראש הממשלה ואת כל השרים בקבינט המצומצם שקיבלו החלטה לצאת למתקפה באיראן. פעם ראשונה אחרי ששת הימים שאנחנו יוצאים למכה מקדימה. זה היה חשוב מאוד, זה היה חשוב מאוד לחצות את המחסום הפסיכולוגי הזה, וחצינו את המחסום הפסיכולוגי. אני יודע עד כמה היה לא פשוט, הייתי שם, ואני זוכר את כל הוויכוחים. אני זוכר את כל הראיונות שנתתי לתקשורת, ובכל פעם נשאלתי: האם אתה בטוח שמדינת ישראל לבדה מסוגלת להתמודד עם איראן? כשהייתי אומר: כן, אנחנו יודעים לעשות את זה – בכל פעם קצת גיחכו בצד השני.

אני רוצה לברך את צה"ל ואת המוסד ובעיקר את חיל האוויר על ביצוע מבריק, ביצוע מושלם של המשימה. מגיע פה שאפו ענק לטייסי חיל האוויר, ואני מקווה שגם אנשים שכל כך ביקרו את טייסי חיל האוויר עד לא מזמן – שכל אחד ימצא את ההזדמנות לתקן ולבקש סליחה.

מה שמפריע לי מאוד הוא מין שאננות, אופוריה. כולם פתאום בהיי. לא סתם כתוב במקורות שלנו שאין כמו חטא היוהרה; על היוהרה הזאת שילמנו מחיר יקר. אני עוקב אחרי הוויכוח שמתנהל גם בדרג הכי גבוה – מה קרה שם, מה ההישגים, אם השמדנו את תוכנית הגרעין או רק פגענו, כל הוויכוח מתי איראן תוכל להשתקם אם בכלל – ואני חייב לציין שאני עוקב בעיקר אחרי ההודעות של הדרג המקצועי, הרמטכ"ל שלנו, שדיבר בצורה מאוד מאוד ברורה. אני עוקב אחרי מסיבת העיתונאים של ראש המטות המשולבים, דן קיין, על כל ההישגים שהיו באיראן, רפאל גרוסי – כולם אמרו את אותו הדבר: תוכנית הגרעין ספגה מכה קשה, אבל היא לא הושמדה. גם הריאיון האחרון של רפאל גרוסי, ריאיון שצריך להטריד פה את כולנו לגבי האורניום – כן הבריחו, לא הבריחו, אתרים שהאיראנים מעולם לא הכריזו עליהם, ומצאו שם סימנים לפעילות גרעינית חשודה.

אבל מה שברור הוא שבאיראן התקבלה החלטה, החלטה אחת ברורה, שמאחדת את כל חבורת המטורפים שנמצאת שם בשלטון – אייתולות, בסיג', משמרות המהפכה: לנקום. הם לא מתכוונים לוותר. הם לא סלחו ולא שכחו. כרגע הם מגייסים את כל הפוטנציאל, את כל המשק, את כל החברה, את כל האמצעים, הכול, למלחמת נקמה. מי שעוקב אחרי השיח היום באיראן – כל מה שהם נושמים, כל מה שהם פועלים, כל מה שהם מדברים זה מלחמת נקמה. אלו לא מילים.

קודם כול, הם קיבלו כהחלטה ברורה את שיקום תוכנית הגרעין האיראנית. אני מסתכל על החלטה לא פחות מסוכנת – החלטה לנתק כל קשר לסבא"א. אין יותר פקחים, אין שום דבר. אין שום פיקוח. הם רצים כל הדרך. מאז יום שלישי האחרון מתקיימים שם דיונים קדחתניים, וההחלטות שהתקבלו – גם על ייצור 20,000 טילים בליסטיים וגם על אלפי משגרים. מה שלא פחות מטריד – נציגי איראן יושבים כרגע בבייג'ין, במוסקבה, בפיונגיאנג, ומדברים על הקמת מערך צפוף ומתקדם של הגנה אווירית. כלומר כל המשאבים של מדינה ענקית, 1.6 מיליון ק"מ, 94-93 מיליון איש – הכול משועבד כרגע למלחמת נקם.

פה אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים. זה לא ייקח הרבה זמן. כשאני מסתכל על כל ההערכות – ואני רוצה להיות הכי אופטימי – עד המערכה הבאה יש לנו אולי שלוש שנים. לדעתי, יכול להיות פחות, אבל מקסימום שלוש שנים. זה אומר שגם אנחנו צריכים לשנות פה את כל סדר העדיפויות. כשאני רואה את כל הוויכוח המטופש בין האוצר, צה"ל ומערכת הביטחון על תקציב הביטחון, על זה שהחשב הכללי נתן הוראה כרגע להקפיא את כל ההתקשרויות, אפילו לא הרשאה להתחייב, לצה"ל ומערכת הביטחון מול תעשיות הביטחון – זה פשוט טירוף. אנחנו יודעים כמה זמן לוקח לייצר כל מיירט, כמה עולה כל מיירט. כל התקציב שקיים היום לא רלוונטי, הוא לא קשור למציאות. אי-אפשר לתקן יותר, אי-אפשר לעשות flat. חייבים לפתוח את כל תקציב המדינה מחדש ולאשר אותו מחדש. גם כל דוח נגל פשוט לא רלוונטי.

תמיד לצה"ל היה תר"ש כדי לפתח את הזירה המודיעינית, לפתח חימוש חדש. זה לא מהיום להיום, זה לא מוצר שאתה קונה במכולת. זה לוקח חמש שנים מינימום עד שזה הופך למבצעי. לכן אנחנו חייבים – היה תר"ש גדעון והיה תר"ש תנופה, דומני התר"ש האחרון; מאז אין לנו תר"ש. אתה חייב לאשר תקציב לצה"ל לחמש שנים.

אני מסתכל על מרוץ החימוש המטורף שקורה גם באזור. תסתכלו על ההצטיידות והחימושים במצרים, טורקיה, ערב הסעודית, אבל גם אירופה, נאט"ו. נאט"ו מחליטים ש-5% מהתל"ג הולכים לתקציב הביטחון. יש איום קיומי על הולנד או על צ'כיה? אני לפחות לא מכיר, היושב-ראש. לא ידוע לי שמישהו מאיים להשמיד את צ'כיה או את הולנד. כשהם מחליטים על 5% מהתל"ג – מדינת ישראל צריכה להחליט 10%. אז לא 10% – 8%. אתה חייב להקצות לפחות 8% מהתל"ג שלך לצורכי הביטחון. זה אומר כ-160 מיליארד שקל.

כשאני רואה שמשרד הביטחון מדבר עם צה"ל על תקציב של 135 מיליארד שקל, הם לא מבינים על מה הם מדברים. כל שעת טיסת מנוע, כל המלאי שאזל וצריך למלא, כל החימושים שצריך לפתח – יש פה הרבה דברים. חייבים לפתח חיל טילים. אותן היוזמות שלקחנו כשגדי איזנקוט היה הרמטכ"ל, אותם הטילים – ראיתי עד כמה הם היו אפקטיביים במערכה הזאת, וטוב שקיבלנו את ההחלטות האלה, אבל זה לא מספיק. ראינו עד כמה קטלני כל טיל בליסטי. כל טיל בליסטי הוא קטלני, ואתה חייב להיערך אחרת לגמרי, ואי-אפשר לפרט פה.

ולכן אני גם מציע לנציג הקואליציה שהקואליציה והאופוזיציה יעבירו חוק שתקציב הביטחון יעמוד על 8% מהתל"ג, ושלא יוכלו לגעת בו; שזה לא יהיה נושא למשא ומתן קואליציוני, זה לא יכול להיות. ולבטל את כל הקיצוץ הרוחבי לאותם תקציבי ביטחון. בלי זה פשוט אי-אפשר להמשיך, אם אנחנו מדברים על כך שהאירנים רוצים לייצר ולהצטייד ב-20,000 טילים בליסטיים. על כל מדינת ישראל שוגרו כ-520 טילים בליסטיים. רק כ-25, 28 פגעו בשטח ישראל. תנסו להכפיל את זה בעשר ותבינו איזה נזק. באותם 12 ימים ספגנו נזק לעורף הישראלי שמעולם לא היה, מאז קום המדינה.

אדוני היושב-ראש, אני קורא לממשלת ישראל לבחון מחדש כמה שיותר מהר את כל נושא התקציב, לקבוע סדר עדיפויות אחר, לקבל תר"ש חדש לצבא ההגנה לישראל ולהתאים אותו ואת כל הפעילות שלנו לאותה מערכה שלצערי בדרך. מה שהיה ב-12 ימים זה שלב ראשון, ויש לנו, לצערי, גם שלב ב' בדרך. תודה.