כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברגעים קשים עם ישראל יודע להתאחד. כך היה בזמן המערכה מול איראן. צעירים יצאו לעזור לשכן קשיש לרדת למקלט, שכנים, וראיתי את זה ביישוב טמרה – הולכים ועוזרים למשפחה שנפגעה מאוד קשה בבית ליד; ארגונים שמגיעים לאתרי הרס עם שתייה ואוכל, ועזרו למפונים להתארגן על חפצים, על חפציהם. כשאני נזכר בתמונות מ-7 באוקטובר, יש שם לצערי טנדרים בשדרות ואת נועה ארגמני על האופנוע ורכבים מפויחים בצידי הכביש, אבל יש שם גם תמונות של אלפי אנשים שיוצאים לתרום דם ותמונות של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון שדוהרים לשטח לחלץ את אחיהם. זה העם שלנו. יש לנו 50 חטופים בשבי החמאס ועשרות אלפים שעדיין מפונים מבתיהם בדרום, בצפון ובמרכז. יש לנו גם הזדמנויות גדולות באזור.

כדי שנצלח את האתגרים האלה, אדוני היושב-ראש, חייבים לשמור על האחדות בעם. להיות מאוחדים, חברים, זה לא רק מבנה של ממשלה, אלא התנהלות של מנהיגים – איך הם מתייחסים לכל חלקי העם, גם לאלה שלא הצביעו עבורם; אם הם יודעים לדבר לאזרחים ברגעים קשים, במקומות קשים, ולא רק אחרי הצלחות; מה הם עושים, כן, מה הם עושים מול יוזמות שקורעות את העם בזמן מלחמה, ואיזה שיח ואיזה סגנון של שיח הם מקדמים.

חברי הכנסת, אני מבקש לשאול אתכם: האם לכל סוגיה שקורעת את החברה הישראלית צריך למצוא פתרון עכשיו? אתמול ציינו את יום השנה לפטירתו של הרבי מלובביץ'. בסרטון ששלחו לי הרבי נשאל לגבי סוגיה של פתרון מחלוקות, והוא עונה שלא צריך לרוץ ולמצוא פתרון לכל המחלוקות ביום הראשון, צריך להשאיר משהו גם למשיח לפתור.

אני בעד לצלול לכל הסוגיות הקשות ולפתור אותן, אבל לכל דבר יש עת ויש מקום. האם בזמן שהעם קרוע, בזמן שהלוחמים שלנו מגויסים שוב ושוב, שאנשים איבדו את בתיהם, שיש לנו חטופים בעזה – האם בזמן הזה נכון שהממשלה תעשה שימוע ליועמ"שית באופן לא חוקי? האם זה לא הזמן להכיר בנשיא בית המשפט העליון ולא לחתור למשבר חוקתי? האם זה הזמן להתעסק בשידור האקטואליה בתאגיד? האם זה הזמן להתניע מפעלי רעל ברשתות?

כמו שאנחנו יודעים להיות מאוחדים כלפי חוץ, צריך להיות מאוחדים כלפי פנים. לשמור על האחדות, חברים, זה לא לקרוא לאחדות ואפילו לא לשבת בממשלת אחדות. לשמור על אחדות זה לדעת גם לוותר, לחתור לפתרונות, להידבר על נושאים רגישים ומרכזיים ולהתחשב בכל חלקי העם. וגם – כן, גם להשאיר משהו לזמנים מתאימים.

לצערי, הממשלה הזו מפרקת את האחדות שקיימת בעם כשהיא הולכת בכל הכוח למהלכים שנמצאים בלב המחלוקת. נתניהו ואנשים נוספים בממשלה עושים זאת במכוון. לצערי, המטרה שלהם היא ללכד את הגוש ולפלג את החברה. אפשר לשמור על אחדות העם גם בלי ממשלת אחדות, אבל אי-אפשר לדבר על אחדות ולזרוע פילוג. הממשלה הזו צריכה להתחלף לא רק בגלל 7 באוקטובר, אלא קודם כול כי היא מחבלת באחדות העם.

אני אומר כבר תקופה שישראל צריכה ממשלת הסכמות לאומית שיהיה בה רוב של 70–80 חברי כנסת, ובתנאי אחד: שהם משרתים, באמת משרתים, מאה אחוז של אזרחי ישראל; ממשלה שתוכל ללכת למהלכים גדולים בתוך החברה שלנו, שיסדירו את החוקה שלנו, את סדרי העדיפויות הלאומיים ואת נושא השירות. החוכמה היא לא לעשות את זה בדורסנות אלא בהידברות.

מכובדיי, אזרחי ישראל ראויים לממשלה שתתנהג כמותם – ממשלה שתהיה קשובה לעם, ולא תראה במראה רק את עצמה ואת הבייס שלה. ראש הממשלה לא נמצא פה, אבל אני מבקש לנצל את הבמה כדי להגיד לו שהמבחן של מנהיג הוא ברגעים מאתגרים וקשים, ולא רק אחרי הצלחות. המבחן הוא לא רק באיראן אלא גם בניר עוז. מדינת ישראל, תושבי הדרום, ראויים שתגיע לשם, שתסתכל להם בעיניים; תסתכל לתושבים ותבטיח להם שלעולם לא עוד, שתנחם ותבטיח לבנות. זאת מנהיגות. אני פונה לראש הממשלה מכאן: כבר מאוחר מאוד, אבל לא מאוחר מדי – הם עוד מחכים ומצפים.

בן-גוריון אמר שבנגב ייבחן העם, לא רק כי הנגב היה המרחב הגדול ביותר בישראל, אלא גם כי בנגב היה קשה. לחזור היום לחזית הנגב המערבי זה קשה; כך גם ליישובי גבול הצפון. בן-גוריון אמר ועשה, וראש הממשלה עדיין לא הגיע אפילו לביקור. מנהיגים שמסתגרים במסיבות עיתונאים מהונדסות וביקורים מתוכננים במקומות אהודים לא יכולים לאחד את העם הזה. זו המשימה החשובה ביותר לשנים הבאות – לאחד את החברה הישראלית ולאחד את העם הזה. זו המשימה החשובה ביותר לשנים הקרובות. וכן, לא רק בנגב אלא גם בניר עוז ובמטולה ייבחן העם. גם אם ייקח זמן, נביא הנהגה ישרה, מאחדת וממלכתית, שתעמוד במבחן הזה, שתאחד את העם ותסתכל על העיניים של 100% של אזרחי ישראל ותגיד להם: אנחנו כאן בשבילכם. אנחנו כאן בשביל כולכם. תודה רבה.