קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, בתקופה האחרונה, כאשר התחילה המלחמה או פרצה המלחמה, ראינו שבעורף היו מוכנים. לחלק גדול מאזרחי המדינה היו מקלטים, אבל אנחנו בנגב הופקרנו – ואני מדבר על תושבי הכפרים הלא-מוכרים – ללא שום מיגון. אין בכפרים הלא-מוכרים מיגון. ולכן הייתה פנייה למשרד ראש הממשלה, כנציגים של החברה הבדואית. כנציג של הבדואים שלחתי פנייה לראש הממשלה וגם לפיקוד העורף. ההצעה שלהם הייתה להציב מיגון אסקו. זה שקיות חול שלא מגינות על האזרחים – מעמידים כמה שקיות מסביב למקבצים, לכפרים, ומקווים שהטילים לא ייפלו באזור שלהם.
רבותיי, האסקו הזה הוא שדה ניסיונות על הבדואים. אני לא ראיתי שהם שמו את הפתרון הזה או הציעו את הפתרון הזה במקומות אחרים. רק אצלנו בנגב הציבו את המיגון הזה. ודוחות רבים מראים על כך – גם בחברה היהודית, צריך להגיד את האמת, יש אזורים שאין בהם במיגון. אבל הממשלה מייד נכנסה והקצתה תקציב ליישובים האלה, 100 מיליון שקל. אבל מצד שני, אצל הבדואים לא הושקע שקל אחד. אז למה אתם מפקירים אותם? מה יעשו האזרחים? לאן ילכו? חלק גדול מהם הצליחו להתמגן מתחת לכבישים, בתוך הגשרים. זה לא מתאים למדינה, לא מתאים לממשלה, איך היא פותחת מלחמה והעורף מופקר, לפחות בסביבה של נבטים. אז לסגור – לתת לאנשים פתרונות אחרים.
באנו אנחנו והצענו פתרונות אחרים כמו, למשל, שאנשים יבנו מיגון לעצמם בהיעדר תמיכה ממשלתית. הממשלה לא הסכימה. רשות הבדואים לא הסכימה, לא תמכה בהצעה הזאת, ולכן האנשים נשארו ללא מיגון. הצענו גם חלופה אחרת, שאנשים יבנו מקלטים תת-קרקעיים בתוך האדמה, וגם זה לא התקבל. אז מה אתם מצפים מהאנשים שיעשו?
ולכן מחובתה של הממשלה – ואני רואה פה צורך דחוף – להעמיד שני צוותים, אחד מראשי הרשויות הבדואיות בנגב, ואחד מלשכת ראש הממשלה, על מנת לטפל בסוגיות האלה. לכן רצינו להעלות את הנושא הזה היום – שוב, גם אחרי שהמלחמה הסתיימה. וטוב שהסתיימה, כי אנשים חשו חשופים לירי הרקטי, ובנס לא נפגעו אנשים בחברה הבדואית, ולצערנו הרב, נפגעו אנשים בבאר שבע גם כאשר היה להם מיגון.
ולכן אני רוצה להגיד למקבלי ההחלטות, אדוני השר, דוד: צריך לחשוב גם היום על העתיד, והממשלה צריכה לקבל החלטה במיידי להציב מיגון בכפרים הלא-מוכרים, או לתת אפשרויות לאזרחים לבנות ממ"דים בעצמם בהיעדר יכולת ממשלתית או יכולת של הרשויות לתת לאנשים מיגון.
מכובדי היושב-ראש, אנחנו גם רואים שבתקופה האחרונה יש עלייה בהסתה, וראינו מה קרה – קריאות השמחה מאחד היישובים ליד טמרה כאשר היה ירי לכיוון העיר. שמחתי מאוד כאשר ראש הממשלה הוציא מייד גינוי לנושא הזה. אבל אנחנו רואים שיום-יום יש תופעות של שנאה, יש תופעות של הסתה, יש תקיפות של נהגי אוטובוסים, יש גזענות במגרשים, יש גזענות מצד חלק מהשוטרים כלפי נהגים, וראינו את המקרה שהיה בסאג'ור. למה? איפה השרים? איפה הממשלה? לא אזרחי המדינה? אסור להתעלם ממקרים כאלה. אסור לתת גיבוי לשנאה, להסתה. צריך להסתכל לאנשים בעיניים, אזרחי המדינה.
ראש הממשלה צריך לצאת – כמו שיצא במיידי על הסרטון שהיה בטמרה – בסאג'ור; לעצור את ההסתה, לגדוע אותה. אין מקום. כולנו אזרחי המדינה, ולכן אין הבדל, לא צריך להיות הבדל. היום יש הבדל, באמת, יש הבדל. הראייה של ראש הממשלה היא לפעמים ראייה אחרת בין אזרח יהודי לבין אזרח ערבי. זה לא צריך להיות. צריכים להסתכל על כולם בצורה שווה. מה ההבדל בין בני אדם שגרים ברהט, בטמרה, להבים, חיפה, עכו? אין שום הבדל. כולם בני אדם. ולכן, אסור לתת גיבוי לשוטר הזה שסטר לתושב ערבי דרוזי מסאג'ור. לא מתקבל על הדעת. הציפייה שלנו מראש הממשלה היא לעצור את כל הסחף הזה, כל ההסתה הזאת, ההסתה ברשת, ההסתה במשרדי הממשלה, הסתה גם בתוך הממשלה עצמה; לעצור את הכול, להחליט, לקבל החלטה: סטופ, עוצרים את הכול.
הדבר השני – האזרחים הבדואים בנגב. ישבנו עם משרד ראש הממשלה לפני חודש. ביקשנו הפסקת הריסות. באמת, הצוות של ראש הממשלה שמע, הקשיב, אבל אין החלטות – הם לא יכולים לקבל החלטות מהאדון, מהבוס בן גביר. איך הוא נועל אתכם? איך הוא מחשק את כל הממשלה? ממשיכים. עכשיו הצוות שלו ממשיך להדביק צווי הריסות בא-סר ובעוד יישובים – באל-בקיעה, באום-אלבדון ואל-ע'רה ובכל מקום. למה? מה, לאן אתם רוצים להגיע?
אמרנו ונמשיך לומר שהנגב הוא של כולם, יהודים וערבים כאחד. אבל אל תפקירו את האזרחים. אל תשאירו אותם לבד. אנחנו לא רוצים רק לשבת ולדון ולחזור לתושבים שלנו כאשר הם מקבלים כל יום הדבקות וצווי הריסה. אנחנו רוצים פתרונות, להסתכל לאנשים בעיניים ולהגיד להם שיש להם פתרונות, יש ממשלה שדואגת לאזרחים שלה, יש ממשלה שרוצה להפסיק את ההריסות, יש ממשלה שדואגת לתושבים, יש ממשלה שרוצה לגדוע את ההסתה.
תביאו בשורה לאזרחים. תפסיקו עם המנהג הזה שכל פעם מסתכלים על הסקרים. הסקרים לא מביאים ביטחון לאזרחים, לא מביאים שקט. צריכה להיות ראייה אחרת להנהגה בתוך המדינה. להנהגה של המדינה צריכה להיות זווית ראייה אחרת. הגיע הזמן לעצור את כל מה שיש עכשיו, כל ההסתה הזאת, ולהסתכל בצורה רוחבית על כולם.
מכובדי היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים על הנושא של האי-אמון גם בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים, אתם רואים מה קורה עכשיו בחברה הערבית. דיברתי על האי-אמון בממשלה, על צווי ההריסה שממומשים עכשיו בנגב, אלפי צווי הריסה. והממשלה – אכן, נכון שהיינו במשא ומתן עם הממשלה, אך עד עכשיו היא מתנדנדת ומתעכבת בקבלת החלטה לטובת החברה הערבית ולטובת אנשינו בנגב בגלל בן גביר, שהשתלט על ממשלת נתניהו. מה שאנחנו רוצים עכשיו זה שהממשלה תטפל בכל הסוגיות המרכזיות בחברה הערבית, והחשובה מכולן היא סוגיית הפשיעה והאלימות וסוגיית ההסתה. וראינו מה קרה בסאג'ור כאשר מישהו מהמשטרה, מכוחות המשטרה, הכה אזרח ללא סיבה. זאת פשיעה, זאת פגיעה בזכויות האנשים ובזכויות האדם.)
(צריך לעצור את הפשיעה הזאת ואת ההסתה הזאת. ועניין נוסף – אני רוצה לשלוח ברכה של הערכה וכבוד עמוקה ומחוות כבוד רב לאח ג'בארין אלקרינאווי על מה שהוא עשה היום בעיר רהט. אצילות הנפש הזאת ורוחב הלב הזה במחילה ופיוס עם הבן שלו ועם בני דודים שלו ועם בני דודות שלו - -)
(- - בעניין חמיד אלקרינאווי. אלו הן העמדות, אלו הן העמדות שאנו מוקירים וגאים בהם. המון תודה והערכה לראש העירייה האח אבו אל-אמיר, טלאל אלקרינאווי - -)
960 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.