קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חוזר ליאיר גולן, לזה שמדובר באדם מסוכן, אלים, מסית. האמירה שלו בשבוע שעבר שבה הוא האשים את מדינת ישראל ואת חיילי צה"ל ברצח תינוקות כתחביב, כשאנחנו נמצאים באמצע מלחמה על עתיד קיומנו, היא אמירה שאסור להמשיך הלאה ממנה. היא קיבלה תהודה בכל כלי התקשורת האפשריים, במיוחד באלה המזוהים עם חמאס ועם חיזבאללה.
אני חושב שהאמירה שלו – אפילו גדולי האנטישמים היו חושבים פעמיים אם להגיד את הדבר שהוא הוציא מהפה, מרוב שגם הם חושבים שזה מוגזם מדי להגיד דבר כזה, אבל הוא אמר את זה. אבל אני רוצה לגעת באיך סיקרו את זה במהלך סוף השבוע בתקשורת הנחמדה שלנו, האובייקטיבית שלנו. באולפן שישי, למשל, הם הזכירו את האמירה – לא גינו את האמירה, משהו כזה קטן. ואז על מה היה הדיון הגדול בהקשר של יאיר גולן? איך ישראל כץ העז לעשות לו את מה שהוא עשה, שהוא לא מסכים יותר שהוא ייכנס לבסיסים. על זה היה הדיון, זו הייתה הביקורת. לא על האמירה שחיילי צה"ל רוצחים ילדים, אלא על מה עשה ישראל כץ כתגובה למה שהוא אמר.
עברתי גם על העיתונים. אקריא לכם ציטוטים איך התייחסו לאמירה של יאיר גולן, כל מיני כותרות משנה כאלה, וכל מיני טורים של התקשורת האובייקטיבית שלנו. הציטוט הראשון: "מה ניסה יאיר גולן להשיג באמירה שלו?" ציטוט שני: "מצביעיו העתידיים של יו"ר הדמוקרטים שותפים לחשש שלו מפני הידרדרות מוסרית של מדינת ישראל, ולכן יסלחו לו על התבטאויותיו. הדאגה שלו צריכה להיות מול אותה קבוצה גדולה שלא אכפת לה אם ישראל מתנהלת באופן מוסרי". זאת אומרת, הבעיה מבחינת הטור הזה עם האמירה שלו היא אלו שלא מסכימים איתה. ממשיכים. עיתונאי נוסף, בכיר, כתב: "תודה לפה הגדול של יאיר גולן, שהסיט לרגע את תשומת הלב מכישלון ההסברה המחפיר של חברי הממשלה". זאת אומרת, זה לא בסדר שהוא עשה, כי הוא הזיז את השיח מביקורת על הממשלה. ציטוט נוסף: "הדברים שהטיח יאיר גולן ראויים לדיון מעמיק ולא רק לגינויים אוטומטיים".
זה רק חלק קטן, באמת שהיו יותר. צריך להבין פה את עומק הטרלול שיש פה בתקשורת שלנו, שהאמירה שלו, הם מביאים את זה בקטנה, על הדרך. זו לא הבעיה המרכזית, שחיילי צה"ל רוצחים ילדים כתחביב. עם זה אין בעיה, הבעיה היא שזה מפריע למאבק שלהם. ואיך לא? בסוף הם תמיד מגיעים לביבי. זה מה שמעניין אותם. אם יש משהו שמפריע לסדר-היום הציבורי – מבחינתם, לפגוע בביבי, לתקוף את ביבי. ואם אתה על הדרך אומר שחיילי צה"ל רוצחים תינוקות, זה משהו שמסיט, אז זה לא בסדר לא בגלל האמירה עצמה – בגלל שזה מסיט את ההתקפות על נתניהו.
אז לסיום, אני רק רוצה לומר שהיו פרשנים בתקשורת הזרה שביקרו אותו יותר מאשר התקשורת פה במדינת ישראל ביקרה אותו. בזמן שאנחנו במלחמה ההיסטורית שתקבע את עתידו של המפעל הציוני, כשכל אמירה כזאת היא נזק מטורף למדינה, התקשורת מקטינה את האירוע העצום הזה, את האמירה הכל-כך קשה הזאת נגד חיילי צה"ל. היא עושה את זה שוב כדי למקד את ההתקפות על נתניהו. הם צריכים באמת לעשות חשבון נפש עם עצמם, איך הם מאפשרים לנרמל אמירה כזאת.
לסיום, אני רק רוצה להגיד, אדוני, ברשותך, שאנחנו, חבריי בליכוד, השרים וחברי הכנסת –הינה, יושבת פה חברת הכנסת גלית דיסטל, וגם אלי דלל – כמה התקפות אנחנו חוטפים מאותם אנשי כת "רק לא ביבי". התקפות אלימות.
עברת דירה, ואת היית ברעננה – המצור שעשו עלייך. ובכנסים זורקים אבנים – –
יורדים לחיים של ילדים, לנשמה, כשהם הולכים לגן, אלימות מילולית, פיזית. אבי דיכטר, שהיכו בו – כולנו. אני, שמישהו ירק עליי ואמר לי: צריך להעמיד אותך מול כיתת יורים. אין אחד בליכוד שלא עבר את זה במשך שנתיים.
שנייה, שנייה, מיקי. אני אגיד לך מה ההבדל. אני אגיד לך למה אני אומר את זה.
הוא האריך לי, באמת. תודה, היושב-ראש.
אגיד לך למה אני אומר את זה. שנתיים אנחנו חוטפים את זה, ואנחנו שומרים, אנחנו שומרים על איפוק, ואנחנו לא מתייחסים. כל אחד מאיתנו שחוטף את זה שנתיים – אנחנו שומרים על איפוק, לא מדברים, לא מחזירים. בפעם הראשונה שזה קרה ליאיר גולן, שהוא התעמת, מה לעשות, עם אזרחי מדינת ישראל – מה הבן אדם אמר לו על האמירה שלו? תראה מה קרה לו, איזה איבוד עשתונות: דחף אותו, קילל אותו. הוא בן אדם שלא מסוגל לשמור על איפוק. האדם הזה אלים, מסית לא רק מילולית אלא גם פיזית. תודה. תודה, אדוני היושב-ראש.
685 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.