קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 598 ימים למלחמה; 58 חטופים וחטופות, אחים שלנו, עדיין נמצאים במעמקי הגיהינום. חייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה עכשיו.
בשבוע שעבר, מתחת לרדאר, קרה דבר שלא זכה לסיקור מספק: 21 דיינים חדשים מונו לבתי הדין הרבניים, 21 דיינים שמונו, לצערי, בקומבינה, ניגודי עניינים, שלא לומר שחיתות. למעלה מ-40% מהמועמדים שנבחרו הם בני משפחה של פוליטיקאים ובכירים בממסד הרבני – החתן של דרעי, האחיין של דרעי.
החתן של הרב הראשי דוד לאו מונה?
אחיין של דיין אחר מונה? כזה שמקורב לדוד יוסף?
בכל מקרה, הרבה מאוד מינויים של מקורבים. ואני מזכירה לכם שרוטמן ולוין, שלא מפסיקים להטיף לנו על הסכנה של מינויים פוליטיים, של מינויים של חברים ובני משפחה במערכת המשפט – פתאום הם ממלאים פיהם מים ודוממים. אין ביקורת, נעלמו העקרונות, שום יושרה. מסתבר שמה שהם מכנים "רפורמה" לא ממש דואגת לדמוקרטיה – רק רצון לשליטה פוליטית על כל מוקדי הכוח במדינה: בתי המשפט, הרבנות, התקשורת, הצבא. אבל הציבור לא טיפש. אנחנו רואים את הדילים, אנחנו רואים את המוסר הכפול, והציבור מבין שההפיכה המשטרית לא נועדה לתקן כי אם נועדה לחסל.
אז בפעם הבאה שלוין מדבר על שקיפות, תשאלו אותו למה הוא שתק כשממנים בני משפחה של דרעי. ובפעם הבאה כשרוטמן מדבר על טוהר המידות, תזכירו לו איך הוא שתק כשממנים מקורבים של רבנים ושרים, כאילו מדובר במועצת חכמי התורה ולא במדינה דמוקרטית.
המאבק הזה הוא לא על ימין ושמאל; הוא על יושרה, הוא על אמת, הוא על הזכות שלנו לחיות במדינה שבה מינויים נעשים על פי כישורים ולא על פי הקשרים. זה לא סידור עבודה לחברים ולבני משפחה.
271 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.