תודה, אדוני. שלום, שר האנרגיה. אם אתה כבר כאן, אני רציתי לשאול שאלה: האם אתה מעודכן? לפני שבועיים נערך דיון שבו הוצג לנו דוח מבקר המדינה על מפעלי ים המלח. האם אתה יודע, אתה, כאחד מהמשרדים שאחראים להסכם עם ים המלח, שעדיין גובים מים המלח בלירות? אתה מודע לזה שעדיין גובים ארנונה מים המלח 75 לירות לדונם? האם אתה יודע שלא גובים מהם כסף – לא על מה שהם כורים, לא על מה שהם מטמינים – – –
אלי כהן (הליכוד): אני יכול להבטיח לך שלא נוותר על שקל אחד שמגיע לאזרחי ישראל.
מה?
לא נוותר על שקל אחד שמגיע לאזרחי ישראל.
אתם כבר ויתרתם. זה כבר 20 שנה ככה, אותו דבר. רק שתדע שהם לא משלמים על המים. הם הגוף היחיד שלא משלם על מים במדינת ישראל.
מה זה שאילתה? יש דוח מבקר המדינה. אני יכולה לשלוח לך תקציר.
אתם אחד המשרדים שאמורים לפקח על ים המלח. אתם לא יודעים שהם הקימו מפעל חדש, ממש מתקן לאגירת חשמל. אף אחד לא ידע. אף אחד לא גבה מהם כסף על זה. מיליארדים יכלו להיכנס לקופת המדינה, ואני בטוחה שאתה היית מוצא דברים נפלאים לעשות איתם, ולא היית מתנגד לעוד כמה מיליארדים למשרד שלך.
אלי כהן (הליכוד): אם תרצי להעביר לנו משהו, נבדוק. ברצינות אני אומר.
אני אעביר לך, אבל רק שתדע שבתור השר האחראי למשרד האנרגיה – – –
היו"ר ארז מלול: במקרה נפלת על שר מקצועי ביותר, ואני סומך עליו.
אז שיפנה לצוות שלו.
קריאות: – – –
רגע, עצרו לי את הזמן.
היו"ר ארז מלול: מה, אסור לפרגן? וואו, פרגנתי. וואו, וואו.
נאור שירי (יש עתיד): מקצוען מספר אחת. אתה רוצה שנפרגן למרגי? לארבל? לבוסו? נעלה ונפרגן. אבל הטיפול שלו בהסכם הגז עם לבנון הוריד את – – – איך הוא ביטל אותו, תוך שעתיים.
אלי כהן (הליכוד): – – – ברגע שהמשרד הגיע לידיים שלנו, אני שמח לומר לך ששברנו את המונופול של חברת החשמל.