קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גואטה, אני בפעם הזאת כבר עייפתי מלהסביר עד כמה החוק הזה הוא מטופש ופוגע בסופו של דבר בחקלאים עצמם, כי התכנון הזה פוגע גם בחקלאים וגם במשק.
אבל אני רוצה דווקא לנצל את הזמן שיש לי ולהתייחס ליום ירושלים, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת גואטה, ואני רוצה גם להגיד את זה לחבריי כאן, פרשת השבוע שנקראה בשבת בבתי הכנסת הייתה פרשת בהר בחֻקֹתַי. ובפרשה הזו יש פסוק שאומר: "ונתתי שלום בארץ – – – וחרב לא תעבֹר בארצכם ורדפתם את אֹיביכם ונפלו לפניכם לחרב". לכאורה הסדר היה צריך להיות הפוך, זאת אומרת, היה צריך להיות: ונפלו אויביכם לפניכם, ואז – ונתתי שלום בארץ. אלא מה אנחנו לומדים מהפסוק הזה? השלום בארץ מתייחס קודם כול לשלום בינינו, קודם כול מתייחס לזה שלא יהיה כאן ריב אחים ושלא נרדוף איש את רעהו ושנרדוף את האויבים שלנו, ואז הם ייפלו לפנינו לחרב.
יום ירושלים הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר בעניין הזה, כי ירושלים חוברה לה יחדיו במלחמת ששת הימים, כשהיה איזשהו רגע נדיר של אחדות כאן בעם באירוע הזה, אחדות אולי מתוך פחד, אבל אחדות שהובילה לניצחון מזהיר במלחמת ששת הימים, שבתוכו גם חיבור העיר מחדש.
ואני חייב לומר שבאירוע הזה אנחנו צריכים דווקא ביום הזה לקחת את העובדה הזאת וללמוד אותה בתוך כל הוויכוחים שלנו. יש לנו 58 חטופים בעזה. אנחנו לא יכולים להיות שלמים בלעדיהם. הם האחים שלנו, הן האחיות שלנו. אנחנו צריכים לראות אותם כאן. וכדי שנוכל להפיל את אויבינו לחרב אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולא לשסות איש ברעהו.
ובתוך כך, אני חייב גם להגיד עד כמה החיבור שלנו לירושלים חזק. אדוני היושב-ראש, יושבים כאן בתוך הבניין הזה כאלה שמנסים לעמעם את החיבור של עם ישראל, של העם היהודי, לירושלים. 669 פעמים מוזכרת ירושלים בתנ"ך. 669 פעמים. שלוש פעמים ירושלים הייתה בירת המדינה היהודית בארץ ישראל. אפילו לא פעם אחת היא הייתה בירתה של מדינה אחרת – רק של המדינה היהודית בארץ ישראל. כל אלה שקוראים על כך תיגר כנראה לא מבינים איפה הם חיים, אבל אולי דווקא להם אני רוצה לקרוא כמה פסוקים מהקוראן שבהם מוזכרת ירושלים.
ועד כאן הפסוקים שבהם מוזכרת ירושלים בקוראן. אז אם למישהו היה ספק – שלא יהיה לכם ספק: ירושלים בירתה המאוחדת של מדינת ישראל לנצח-נצחים.
357 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.