קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שאל אותי היושב-ראש – למי שלא שמע – אם החולצה הלבנה זה לכבוד יום ירושלים, וכמובן שעניתי בחיוב. אבל אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, אם דיברנו על יום ירושלים, אז בוא נדבר על זה. יש שני דברים שכואבים לי ביום הזה. אני מתאר לעצמי שכמוך, אמרנו בבוקר הלל שלם בברכה. לא יודע אם אמרת או לא, אני אמרתי.
ארז, שאני לא אצטט אותך. שמעת, חבר הכנסת סעדה?
אני מקווה שהיושב-ראש שמע אותך. אבל אני רוצה להגיד משהו. אני מודה שביום הזה רובצת מעליי עננה, ואני שואל את עצמי למה הייתי צריך לחשוב שכשיש מצעד דגלים יש גם "מוות לערבים". זה כאילו חלק מהתפריט. יש התנכלות – – –
תראה, אני אגיד לך משהו, כיוון שהיה לך נאום שלם עכשיו. אל תלמד אותי – שנייה, סעדה, די עכשיו, מספיק, דיברת. אל תלמד אותי מה זה גירסה דינקותא.
בגרסה דינקותא שלי יום ירושלים היה יום של עם ישראל. בגירסא דינקותא שלי בבני עקיבא יום ירושלים לא היה רק של בני עקיבא, למרות שכל אחד חגג אותו בדרך אחרת. הנכדים שלי, שיש פה שלושה משרדי ממשלה שמממנים להם את היהדות שלהם כאילו – – –
שלושה – שר המורשת עמיחי אליהו, השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק, שר ירושלים ומסורת ישראל פרוש. תגיד לי, פרוש אחראי למסורת ישראל שלך? אתה מאמץ את מסורת ישראל של פרוש? הוא השר בממשלה שלך, הוא שר ירושלים שלך.
תדע שאת היהדות שלי – אני אגיד לך בכאב גדול – גם עמיחי אליהו לא מייצג.
לא, לא את שלי. את שלך זכותך לבחור, וזה בדיוק העניין.
אני חושב שהמטרה שלנו – תן לי לסיים.
ביהדות שלי אין גזענות. ביהדות שלי מותר לחלק מהעם שלי לעשות פרקטיקה יהודית קצת שונה משלי.
אבל לא שלהם, לא של הממשלה שלך – –
– – וזה הכאב. ולכן יום ירושלים בשנה הבאה, עם כל המיליונים שאתם שופכים שם, ייראה עוד יותר עצוב, בגלל שעם ישראל מדיר את רגליו מהיום הזה. אתה יודע את זה. ואם רוצים – ואני רוצה שכולם יבואו – יש לתת להם יהדות שהם יכולים להתחבר אליה ולא יהדות שמרחיקה אותם. זה מה שהממשלה הזאת עושה, עם תקציבים של עשרות מיליונים, אבל עם יהדות שמתאימה ככה, לכזה פלח בעם, קיצוני, גזעני, מרחיק אנשים מהיהדות. אני אגלה לך – לא עכשיו בזמן שיש לי – איזה תנאים עושים כדי לקבל את התקציבים של סטרוק, לאן לוקחים אותם.
לא לאן לוקחים – מותר לקחת גם למקומות כאלה, אבל לא רק למקומות כאלה. תודה.
426 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.