קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-בראש. כנסת נכבדה, אדוני השר – יש שר? אדוני השר, אוקיי. טוב, אי-אפשר לעבור יום בבית הזה בלי לדבר על הדבר הכי חשוב שיש לנו: צה"ל וחיילי המילואים. גם עכשיו, במשך שלושה שבועות, הסיעות החרדיות מענישות את הקואליציה. כפי שאתם יכולים לראות כאן, הם לא נמצאים. ביום רביעי הם עושים חרם הצבעות, ועל מה החרם? על חוק ההשתמטות. הם אומרים את הדבר הכי פשוט שיש: או שתפטרו את הציבור שלנו, או שלא תהיה פה כנסת מתפקדת וגם לא תהיה ממשלה. לא מהמקפצה – מעל המקפצה, בעצם בצורה הכי ברורה שיש: אתם החילונים החמודים תשלמו מיסים, תשרתו בצבא, תעבדו, ואנחנו בזמן הזה נעשה מה שאנחנו רוצים לעשות. למה? כי התרגלנו, כי ככה זה, כי אין בקואליציה הזאת אדם אחד אמיץ שיגיד: עד כאן; שיגיד: די, זה לא יכול לקרות; שיגיד באמת, לא בדיבורים; שיגיד באמת, שיעשה כמוהם – יגיד: אני לא מצביע יותר עם הקואליציה עד שאין פה חוק גיוס לכולם, עד שלא כולם נושאים בנטל.
לא יכול להיות שחיילי מילואים עושים כבר שירות רביעי וחמישי, שנה בעזה, עוזבים משפחות, עוזבים ילדים, עוזבים עסקים, והסיעות החרדיות יעשו פה חרם הצבעות כי לא משחררים את האנשים שלהן עדיין. הם יגידו: אוי ואבוי, יש לנו עריקים – ברור שיש לכם עריקים, הם אמורים להתגייס לצבא. למה אתם לא הולכים לצבא? אתם בני 18, אתם בריאים. אין סיבה שלא תעשו מה שאחים שלכם עושים, ועוד אחרי 7 באוקטובר. לא האמנתי שנצטרך לעמוד פה ולהתחנן שתישאו בנטל. אחים שלכם קורסים.
תיכנסו לוועדת הכלכלה, תיכנסו לוועדת הכספים, תשמעו אותם. הם אומרים: אנחנו לא עומדים בזה יותר. בתים מתפרקים. אני לא יודע אם אתם יודעים – יש ראשי ערים שפותחים מסלולים מיוחדים לשלום בית בערים שלהם, איפה שיש אחוז מילואים גבוה. הם לא מצליחים לעמוד בזה. המשפחות לא מצליחות לעמוד בזה. הילדים לא מזהים את ההורים שלהם. אני לא רוצה בכלל לדבר על העסקים, שאף אחד לא מתעסק בהם. שאלתי בוועדת הכספים: מי הולך לעזור עכשיו למסעדה של קובי המילואימניק שהולך בפעם הרביעית שלו, לסבב הרביעי שלו? ואתה יודע מה אמרו לי? עודד, אתה יודע מה אמרו לי? זה התפקיד של הממשלה. אמרתי: אוקיי, אבל הממשלה לא פה, היא לא עושה כלום, אז מי אמור לדאוג לו? אין תשובה. אין תשובה. אין מי שאמור לדאוג למילואימניקים.
משפט לסיום, אדוני. גם היום אני אמשיך לאסוף תרומות למילואימניקים שלנו לאפודים, לציוד, לכוונות, בזמן שאתם, ממשלת ישראל, תעבירו כספים לסיוע הומניטרי לעזה.
385 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.