קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כניסת השבת? קריאת המגילה, התכוונת. קריאת מגילה זה must.
האמת היא שנורא התלבטתי על מה לסכם. אם כבר דיברו כאן על ימי הפורים, אז אין לנו פה עד כניסת השבת; יש לנו עד קריאת המגילה גג. מה לעשות, קריאת המגילה, ערב חג הפורים, ונהפוך הוא – אותם יומיים שהפכו לנו לששון ולשמחה לאורך הדורות. קצת קשה לחשוב על זה, אתה יודע, להתחבר תמיד בימים שהם ימים מאתגרים יותר, ימים קשים. אבל כן אני רוצה להגיד לכם שבשנתיים האחרונות אנחנו התחלנו ממש משהו חדש – קריאת מגילה בגנים הלאומיים של רשות הטבע והגנים. השנה זה יתקיים גם בבית אלפא, גם בבית שערים, אפילו על פסגת המצדה. אז אפשר להיכנס לאתר של רשות הטבע והגנים ולהגיע לקריאות המגילה בכל הגנים הלאומיים. יש לכם שם גם פעילויות למשפחות ולילדים, באמת להתחבר לערכים, לשורשים. עשינו את זה, וזה מאוד יפה ומרגש.
אם כבר אנחנו מדברים על חג הפורים, אז במקום לסכם ככה, אתה יודע, בנושא אחר, אז בואו קצת נדבר על אותה מגילת אסתר. באמת לחג הפורים יש בסוף מעמד נצחי, צריך לומר, בתורת ישראל. הרמב"ם, זכר צדיק לברכה, אמר שכל ספרי הנביאים והכתובים עתידים להיבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, ושואלים: מה יש באותה מגילת אסתר. אגב, שימו לב, גם מגילת אסתר, שאנחנו קוראים אותה בחג הפורים, גם מגילת רות, שאנחנו קוראים אותה בחג השבועות – נשים עוצמתיות, מובילות, מנהיגות. מרות יצאה מלכות. צריך לומר שמלכות ישראל היום היא כנסת ישראל. כן, גם למקום הגדול הזה יש מעמד מאוד מכובד בישראל.
אומרים שבאמת "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". באמת, מה מיוחד במגילת אסתר, שכל המועדים עתידים להיבטל? דווקא המועד הזה של יום הכיפורים יישאר לדורות. מה יש במגילת אסתר? אני חושבת שאחד הדברים – וקראתי את זה – הרב גורן כותב שבמגילה יש ארבעה ערכי נצח של העם היהודי, הנצחיות והערכיות של העם היהודי, ארבעה קווי יסוד נצחיים בהשקפת עולמה של היהדות כולה שבאים לידי ביטוי במגילה. האמת היא שזו ככה הזדמנות קצת לדבר על זה. אז כל התכונות העילאיות האלה של העם היהודי, של עם ישראל, שבאות לידי ביטוי, כמו בימים ההם, גם בזמן הזה – כי הם נכונים במידה של נצח. אז אחד הוא הדבר הראשון שהוא באמת שלילה מוחלטת של הגלות. אין מה לעשות, אנחנו יודעים שלעם ישראל יש את ארץ ישראל, יש את תורת ישראל. המקום של העם היהודי הוא כאן בארצו. יש לנו מחויבות לרשת את הארץ, להוריש אותה. זו הברית שלנו, להיות פה. יש כאן אמירה מאוד מיוחדת, וזה נכון לאורך כל הדורות, שתמיד כשעם ישראל היה בגלות, הייתה נשקפת לו סכנה. לכן המחויבות שלנו לרשת את הארץ וליישב אותה היא לא סתם.
דבר נוסף הוא דרכי ההשגחה העליונה של הקדוש ברוך הוא, הרבה פעמים גם בהסתר פנים – אנחנו לא תמיד רואים ניסים שהם ניסים גלויים, כמו קריעת ים סוף, כמו ההורדה של המן. לפעמים יש את היום-יום, את אותם ניסים שהם חבויים, מה שאומרים בהסתר פנים, וגם פה במגילה – לא סתם מגילת אסתר, כן? אומרים מלשון הסתר פנים. יש את הנס שהוא אותו נס חבוי שבסוף בא לידי ביטוי, שלא תמיד יודעים לראות אותו במופע ניסים.
הדבר הנוסף הוא באמת כל המושג של עמלק, המלחמה שלנו בעמלק לאורך כל הדורות – פעם עמלק, בפעם אחרת בצורה של המן, פעם אחת בצורה של עם, דאעש, חמאס. העמלק הזה יכול לבוא או כפרטים או ככלל. וכן, יש כאן חובה. קראנו רק בשבת האחרונה, בפרשת זכור, את המצווה, את המחויבות שלנו, את אותו זיכרון, למחות את זכר עמלק. אגב, במגילה גם רואים את זה, שבאמת אומרים שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה – הנושא הזה שאנחנו לא מתקפלים בפני האויבים שלנו. ובאמת הנושא של העמלק זו אותה חובה שלנו למחוק את הרוע בעולם.
והדבר האחרון שמדברים עליו גם במדינה, עוד איזשהו קו בנצחיות – משפט אחרון – של עם הנצח שלנו כבר משם, של טוהר המידות והנשק, גם בזמן מלחמה: שלוש פעמים מוזכר במגילה הפסוק של "ובביזה לא שלחו את ידם", וזה נכון כמו בימים ההם גם בזמן הזה. אז קווי הנצח האלה של עם ישראל, של העם היהודי, מתגלים במגילה ובאים לידי ביטוי לאורך כל הדורות.
שנזכה, בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות. שנזכה להשיב את החטופים והחטופות שלנו הביתה כמה שיותר מהר ולראות אותם כאן איתנו ולהביא, בעזרת השם, לניצחון מוחלט. שיהיה חג פורים מועיל בשמחת עולם לימי עולם. אמן.
689 מילים של עידית סילמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.