קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. ברכות חמות על התפקיד. שיהיה בהצלחה. אין לי ספק שאתה ראוי לשבת בכיסא הזה. אני אפילו מתרגשת לראות אותך יושב בכיסא הזה. עברנו כל כך הרבה שנים, ופתאום לראות אותך יושב פה זה מחמם לי את הלב וגורם לי גאווה גדולה, שתדע.
אני רוצה לדבר שנייה על מה שקרה בחודשים האחרונים, בחודשיים וחצי האחרונים, בקרן העושר, הקרן לאזרחי מדינת ישראל, שהיום הגיעה כמעט לסיומה הסאגה המטורללת הזאת שבה – אלמוג, תשמע – הנגב הופקר שנית. ניהלתי שם מאבק של חודשיים וחצי על כספים שעל פי החוק מגיעים לנגב. כך מופיע בחוק: "עידוד תעסוקה לנגב", מהסיבה הפשוטה ש-30% מכספי הקרן הזאת מגיעים ממשאבי הטבע בנגב, מהפוספטים – 189 מיליון מהפוספטים, מים המלח, משדה בריר. לא סתם המחוקק קבע את זה כבר לפני עשר שנים, שהכספים ילכו לשם, כי עוד 20, 30 שנה משאבי הטבע האלה ייגמרו. אנחנו יודעים, אני ואתה יודעים, כמה אנשים מהנגב עובדים בתעשיות האלה. לכן המחוקק קבע כשהכסף חייב להגיע – אחת ממטרות הקרן היא להגיע לדבר הזה.
גפני. גפני קבע, אגב. אחרי 23 דיונים בוועדה, בסופו של יום הגיע האוצר, לקח את הכסף למטרות שעוד לפני שהתחילו הדיונים כבר ידענו שהן הובטחו. וזה האבסורד, כי בזבזנו שעות על גבי שעות, הבאנו מכל הארץ אנשים שהציגו את הפרויקטים שלהם, הלכנו לחפש פרויקטים חשובים בעצמנו, של ההשקעה באנרגיות מתחדשות, של תעסוקה, פרויקטים חברתיים – בסוף הגיע האוצר, וכמו שהוא אמר לנו בהתחלה, זרק לנגב איזה פירור, שניים, זרק לאנרגיות מתחדשות פירור, שניים, ובזה נגמר הסיפור, ולא עזר לנו כלום.
הגיעה היועצת המשפטית של הכנסת אתמול לוועדה ואמרה בפה מלא: מה שאתם עושים הוא עבירה על החוק. זה לא חוקי. זה לא מה שהתכוון המחוקק, שהיה גפני. גפני חוקק את החוק הזה ב-2014. היא הקריאה מהפרוטוקולים, ולא עזר כלום. אנשי האוצר ישבו שם זחוחים, אדישים, לא עניין אותם שום דבר. לא עניין את חברי הכנסת שקיבלו, לדעתי, מעל ל-600 סמ"סים כל אחד מאנשי הנגב. לא עזר כלום. הם הגיעו – הם בחיים שלהם לא השתתפו בדיון אחד, אחד, הגיעו היום לוועדה והצביעו בעד העברת הכספים הזאת.
אנחנו הצלחנו לפסול את ההצבעה היום, היא לא הייתה חוקית, אבל אנחנו נתכנס מחר. אנחנו נמשיך את המאבק שלנו, למרות שאנחנו יודעים את התוצאה. אבל זה לא אומר שלא נמשיך לנסות. ולוותר – יש פה אמירה.
381 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.