קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, קודם כול ברכות על תפקידך החדש והחשוב.
אני בטוח שתתרום כבוד והדר גם למקום הזה, גם באופי שלך וגם ביושרה שלך, שהיא לא מצרך הכי קיים פה בבניין הזה.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025. מקור ההצעה הוא בכמה הצעות חוק פרטיות שמוזגו ושהוגשו על ידי מספר רב של חברי כנסת, ואציין את שמות היוזמים הראשונים בכל אחת מהן: אוהד טל, מיכל וולדיגר, זאב אלקין, עודד פורר, שרן השכל, דן אילוז ואביחי בוארון.
הצעת החוק נועדה לתת מענה, בין היתר, לאיום הפשיעה החקלאית שעימו מתמודדים הרועים בשנים האחרונות. מעשי גנבות והצתות מכוונות פוגעים בביטחון הרועים ובכדאיות הכלכלית של ניהול העדר. על מנת למנוע את הנזק לעדר נדרשים הרועים להיות סמוך אליו בכל שעות היממה ולמעשה להתגורר בתוך שטח המרעה. תכלית נוספת של ההצעה היא למנוע פלישות והשתלטות שלא כדין על שטחי המרעה על ידי גורמים לא מורשים. אנחנו יודעים כמה הדבר הזה קיים וכמה הסכנות האלה קיימות וכמה באותם מקומות שיש מרעה שהיה מוסדר בשנים האחרונות, הרבה מאוד שנים, אבל מוסדר בצורה לא טובה – וזה בדיוק מה שעשינו בוועדה, להסדיר את זה בצורה נכונה, אבל בסוף כשמירה על שטח פתוח, שטחי מרעה מסוג כזה, אני חושב שזה אינטרס של המדינה. מי שמכיר, בהקמת המדינה חלק גדול מהשיטות היו השיטות הללו. הצעת החוק נועדה לקבוע את האופן שבו יוסדר הליך ההקמה של מוקד המרעה, הכולל את בית המגורים לרועה ולבני משפחתו ואת המבנים החקלאיים באזורים שבהם נדרשת השמירה הצמודה של הרועה על העדר. ההצעה מתייחסת לשטחי מרעה שמוקצים על ידי רשות מקרקעי ישראל מתוך מקרקעי ישראל שבניהולה.
ההליך מורכב משלושה שלבים עיקריים: שלב ההכרזה – שר החקלאות יכריז על אזור שבו נדרשת שמירה צמודה על העדר משיקולים של ביטחון, שמירה על הסדר הציבורי ושיקולים נוספים. ההכרזה תינתן לאחר ששר החקלאות יקבל המלצה מהצוות המייעץ, המורכב מנציגי ממשלה, נציגי הגוף הציבורי המנהל את השטח והשלטון המקומי – שאת זה הוספנו בוועדה – ולאחר שיקבל את סקירת מתכנן המחוז.
שלב התכנון – את התהליך התכנוני יקדם גוף ציבורי שבשטחו עתיד להיות מוקם מוקד המרעה. במסגרת ההליך התכנוני ייקבע המיקום המדויק של מוקד המרעה, בהתחשב בשיקולים תכנוניים וסביבתיים. במסגרת הצעת החוק מוצע הליך תכנון ייחודי שיתקיים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובמסגרתו נקבעו הסדרים המתייחסים בין היתר להוראות המיוחדות שיש לכלול בתוכנית המוקד וליחסה של תוכנית זו לתוכניות אחרות החלות בשטח, ובכלל זה תוכניות המתאר הארציות והמחוזיות. כמובן שאם יש תוכנית תקפה בצורה כזאת או אחרת באזור הזה או סמוך לו, זה דבר שבוודאי ימנע טעויות שלא לעשות שם את המרעה, וזה חלק מההכנות.
השלב האחרון, הנוסף, הוא השלב הקנייני – לאחר אישור התוכנית למוקד המרעה יוסדרו ההיבטים הקנייניים. רשות מקרקעי ישראל תקנה לגוף הציבורי את השטח, והוא יקים את המבנים הנדרשים למוקד המרעה. המבנים יהיה באחריות הגוף הציבורי, ולרועה לא תהיה זכות קניינית בשטח, למעט זכות השימוש במבנים כפי שייקבע בהסכם שייחתם בין הגוף הציבורי לבין הרועה.
הצעת החוק כוללת גם הוראות מעבר לגבי המבנים הקיימים בשטחי מרעה עוד לפני כניסת החוק לתוקף. מוצע לאפשר במקרים המתאימים שבהם נוכח השר שיש צורך בשמירה צמודה באזור מסוים שעליו הוא מכריז כאזור שמירה צמודה וכבר קיימים מבנים בשטח שנמצא באותו אזור, לקדם את ההליך התכנוני וההליך הקנייני ביחס לאותם מבנים, בהתאמות הנדרשות, כך שאם המבנים הקיימים יצלחו את ההליך התכנוני והקנייני המוצע, ניתן יהיה להותירם ולא להרוס אותם לחינם ולבנות במקומם מוקד מרעה חדש כדי לענות על הצורך בשמירה צמודה לפי הכרזת השר.
הוועדה בראשותי קיימה כמה דיונים להכנת החוק לקריאה הראשונה ולקריאה השנייה והשלישית, ובמהלכם הוכנסו תיקונים רבים לנוסח המקורי של הצעת החוק, שיוצרים – לטעמי, לפחות – הסדר מאוזן יותר, תוך התחשבות בשיקולים רלוונטיים ובאינטרסים הציבוריים. קודם כול, אני רוצה לומר שחלק גדול מההערות היו הערות של חברי הוועדה. נמצאת כאן גם חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. לא כל ההערות התקבלו, ולכן כנראה בגלל זה היא גם תצביע נגד. אבל אנחנו משתמשים בהערות הטובות, שלהשקפתי, להשקפת עולמי ולהשקפת עולמם של המציעים, שאבנו מזה הרבה מאוד תיקונים. תיקנו.
אני אומר דבר אחד לסיום. לקחנו דבר שהיה במדינת ישראל, נעשה, רק שהוא נעשה באופן לא מוסדר. אז יש כאלה שחושבים שלא צריך את זה, יש כאלה שחושבים שכן צריך – זה לא משנה. הסדרנו את זה בצורה כזאת גם בחלק הקנייני, שאדם לא יכול להפוך להיות שם דייר מוגן או מישהו שאי-אפשר להוציא אותו; הפכנו את זה בצורה כזאת שהמבנים עצמם הם של המדינה ולא שלו, והכול בשנים מוקצבות מראש וברורות מראש. הסדרנו את התהליך, עשינו אותו נכון, טייבנו אותו נכון. על עצם העניין עצמו, אני חושב ששמירה על קרקע במקומות הללו היא ערך חשוב מאוד, ערך עליון, והוא מונע הרבה מאוד בעיות.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מאחל לכולנו חג פורים שמח ושנה שמחה כמו בפורים, בעזרת השם, כל השנה. תודה רבה.
783 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.