קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ברכות לך, חבר הכנסת סימון דוידסון. אני רוצה לדבר איתך היום, איתכם, חבריי חברי הכנסת – קרויזר, אם תישאר, תאמין לי, לא תתחרט; אולי כן – אני רוצה לדבר על שתיקה, שתיקת הכבשים – זה סרט – או אולי על שתיקה יהודית. יש מפלגה בבית הזה, אדוני היושב-ראש, מפלגה של השאנטי-באנטי. היא לא בקואליציה, היא לא באופוזיציה, היא לא בעד, היא לא נגד. היא כלום. מפלגה של חיים טובים.
במפלגה של השתיקה היהודית יש עוצמה מנומנמת. אנחנו מנומנמים: יש ועדת כספים? לא צריך לבוא, הרי אנחנו לא בעד או נגד; יש ועדת חוץ וביטחון? אין לנו מה לעשות שם; זה חוק גיוס שלנו אנחנו? אה, אנחנו נגד? לא, אנחנו גם לא נגד. אני מעריך, פוגל, ככה בלי לעשות סקר, ששליש מהמצביעים של עוצמה יהודית באים מהציונות הדתית, לפחות. אני מעריך ש-90% מהמצביעים שלכם, אולי טיפה פחות, שירתו בצבא – לא כמוך, אבל שירתו בצבא. אז תסביר לי, איך יכול להיות שמה שמאפיין את המפלגה שלך, קרויזר, זה שיר של אריק איינשטיין: יושב על הגדר, רגל פה רגל שם? זה מה שאתם עושים. אתם לא עושים פה כלום – יושבים על הגדר, רגל פה רגל שם.
יושב פה תת-אלוף במילואים בצה"ל, צביקה פוגל. הוא יהיה בעד התקציב? הוא יהיה נגד התקציב? הוא בעד חוק ההשתמטות? הוא נגד חוק ההשתמטות? אף אחד לא יודע. עומד פה לוחם במיל' מפואר, יצחק קרויזר, התעקש לשרת במלחמה הזו. הוא ימשיך את ההשתמטות של החרדים? הוא לא ימשיך? הוא יצביע בעד הישיבות, לתת להן 1.7 מיליארד? הוא לא יצביע? אף אחד לא יודע. אתה יודע מה, אותו דבר עמיחי אליהו, גם שירת בצנחנים, והחרדים על הראש שלו ידאגו שאבא שלו לא ייבחר, לא לרב זה ולא לרב ההוא, ויעשו דיל על הראש שלו עם סמוטריץ', אבל הוא עוצמה יהודית. אפילו אלמוג כהן, אפילו אלמוג כהן, שפרש מהמפלגה שלכם – יצאת להילחם ב-7 באוקטובר, גבר-גבר אמיתי – מצדיע לך – למי אתה מצביע? אנחנו לא יודעים. אתה באופוזיציה? אתה בקואליציה? כספים? חוץ וביטחון? כלום.
חברים יקרים, מפלגת השאנטי-באנטי, אני מציע, זה השם החדש של עוצמה היהודית. הרי אתם לא מתחייבים לכלום, אתם לא אומרים כלום. אתם בעיניי בוגדים במצביעים שלכם. אבל אני אגיד לכם משהו, פוגל, אני אגיד לך משהו, קרויזר: מרדכי היהודי אמר לאסתר את המילים הבאות: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוַח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".
אז אני רוצה לומר לכם, פוגל, קרויזר, האלה ששייכים למפלגה שפעם קראו לה עוצמה יהודית: על תדמו שאם אתם תחרישו בעת הזו במלחמה כשיש כאלה שמשתמטים ויש כאלה שנושאים בנטל, המצביעים שלכם לא יזכרו לכם את זה. אתם תתעוררו על החיים שלכם, כי יורקים עליכם, ואתה יודע מה, קרויזר? אתה אומר שזה גשם. מצפצפים עליכם, ואתה יודע מה, קרויזר? אתם חושבים שנרדמתם באיזה פקק של מירי רגב. נרדמתם בייצוג של האזרחים של ישראל, של המצביעים שלכם, ואתם לא עושים כלום בעניין. אתם יודעים מה? אם כבר הזכרתי את אריק איינשטיין, נביא פה עוד אחד שגלית דיסטל לא אוהבת: השתיקה שלך רועמת, אמר שלמה ארצי, איזה יום עצוב. איזה יום עצוב זה כשאתה שותק אל מול המצביעים שלך. אז קרויזר, בן גביר, אליהו, פוגל, סון הר מלך וכהן, תרדו מהגדר, תתנגדו להשתמטות שהממשלה שהייתם בה פעם הולכת לחזק אותה במיליארדים ולהצביע בעדה. אל תצביעו בעד תקציב הישיבות, אחרת תשנו את השם למפלגת שתיקה יהודית. תודה.
556 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.