אדוני היושב בראש, השרים, רבותיי חברי הכנסת, דובר רבות, אני חושב, על תפיסת העולם של הרב עובדיה, ואולי, אם אני צריך להיתפס במשהו, יכול להיות שהיה צריך להיות ענק כמו הרב עובדיה כדי להקל. אבל אני אתחיל רגע מהסוף.
צבא לא אמור להתעסק בהמרת דת. יש מילה באנגלית, קוראים לה conversion, שזה המרת דת, זה לא גיור. אין באנגלית את המילה "גיור", שזה מעבר רק לתוך היהדות. איך אנחנו התחלנו עם זה? הייתי קצין חינוך ראשי והיו שתי נקודות שקשורות לעולים חדשים, לחיילים עולים חדשים, וחשבתי שנכון שהצבא יחרוג ממנהגו ויתעסק בהן: האחת, זה היה העניין של קבורה של חיילים שלא רשומים כיהודים; הדבר השני היה גיור. אמרו לי: תשמע, אתה יושב בתל השומר, אומרים שהמחליף של הרב עובדיה זה הרב שלמה עמאר, לך תשב איתו. הלכתי לרב שלמה עמאר בשדרות דוד המלך, נדמה לי, בתל אביב, וישבנו. אחרי שהוא דיבר איתי והחלפנו מושב מגדים ונקודות מפגש בדרך, הוא אומר לי: תשמע, אומרים שאני מקורב לרב עובדיה, אני לא יודע אם זה נכון – אני ידעתי שזה נכון – אבל אם באמת אני מקורב לרב עובדיה, זה רק בגלל שהרב עובדיה יודע כמה אני מתאמץ להקל.
הלכנו, המשכנו להזיע, ונכנס לסיפור הרב אלמליח – חברי יצא במקור מדימונה, אז הוא היה מנהל בתי הדין הרבניים – – –
רבי אברהם, והוא אומר לי: בוא נלך לרב עובדיה. אמרתי לו: לכבוד ייחשב לי. הלכנו, התפללנו בבוקר, בשחרית, בבית של הרב, ואחרי זה ישבתי איתו. קיבלתי את הצ'פחה של הרב עובדיה ומאז הכול היסטוריה.
אבל אני רוצה להגיד לכם מה זאת ההיסטוריה הזאת. דרך אגב, אחר כך, כשהתחלתי להתעסק גם כאן בגיור והלכתי לראשון לציון, ישבו שני הרבנים הראשיים אז, והוא אומר לי – השר דרעי, אתה פגשת אותי כשחזרתי מהפגישה הזאת, עמדנו כאן – הוא שואל אותי: בוא תגיד לי על הגיור, אז אמרתי לו: הרב, אני רוצה להגיד לך משהו, אני לא זזתי מילימטר לפני שקיבלתי ברכה מאביך הרב עובדיה.
למה אני אומר את כל זה? בגלל שאתם יודעים, בגופים היררכיים תמיד זה שלפניי טמבל וזה שאחריי אידיוט. איך אתה מוודא את זה? אתה מפרק את כל מה שעשו אלה שלפניך, ועושה משהו חדש. הרב דרוקמן פעם אמר לי – והוא היה שותף לעניין הזה, צריך להגיד, גם עם הרב עובדיה. הוא אמר לי: אלעזר, מה אתה מתעסק איתנו? אתה, יש לך העולם הבא מובטח בגלל הגיור. אמרתי לו: את זה הביאו לי. אמרתי לו: הרב, אני בכל בוקר נכנס למשרד, יש שם שני מספרים שתלויים, שמתעדכנים כל הזמן, עד היום, ואחד מהם זה הגיור. ואני אומר את זה כאן לכם, שבגיור אנחנו מעל 18,000, והגיור קיים היום גם בצבא, עם כל השנים וכל מה שעבר, וכשאני אומר: 18,000 – 76% נשים. אתם יודעים למה? זה יותר חשוב להמשך וזה גם גיור פחות כואב, זאת האמת. אבל כשאתה מסתכל על 76% נשים מ-18,000, אתה מבין שכבר עכשיו יש עשרות אלפי ילדים, ויהיו מאות אלפים.
ואני בכל שבוע – גם לפני שבוע מישהו מספר לי בירושלים על בוגרת נתיב, והוא היה בהלם, הוא הכיר את המשפחה בצד אחד, ופתאום הוא רואה את הבת שלהם עם ארבעה ילדים קטנים עם ציציות. דרך אגב, לא כולם הולכים עם ציציות, הילדים של כל בוגרי נתיב. אבל הרב עובדיה, היו לו את המעוף ואת החזון, ומעל הכול את הידע העצום בהלכה, והוא באמת היה מחובר לצורכי עמך, לאתגרים שאנחנו חווים, ולחבר או למצוא בהלכה את הכוח דהיתרא. ואני אומר את זה, ובזה אני מסיים, שכל ילדה וילד שנולדים ושייוולדו – וכל אחד ייקח את המפעלים השונים של הרב, והיו הרבה כאלו, אני לוקח את הגיור – אז לרב עובדיה יש חלק עצום בהשתייכותם לעם היהודי. תודה.
581 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.