אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, השר, שר הדתות, אני עומדת כאן היום בהזדמנות מיוחדת זו, עם הבאת החוק להנצחת זכרו ומורשתו של הרב מרן עובדיה יוסף, כדי להודות, ולזכור ולהוקיר את אחד מהמנהיגים הרוחניים הגדולים של עם ישראל. גדול דור בכל קנה מידה, שזכינו לו בדורנו, בפסיקותיו ובפועלו. מעטים המנהיגים שיכלו לשלב כמו הרב עובדיה יוסף בין פסיקות הלכה מעמיקות ואמיצות לבין ראייה רחבה של האדם וקהל ישראל, ומימושן הלכה למעשה.
וכך גם בימים אלה, בתקופה הקשה ביותר שבה מצויה ישראל מאז הקמתה, שבה הוויכוחים על חיי אדם – יותר נכון: הצלת חיי אדם – מונחים על הכף, ושחרור החטופים נמצא בעיצומו במתווה הנוכחי, דרכו של הרב עובדיה יוסף ממשיכה להתוות דרך, כאשר בנו, הרב הראשי הראשון לציון הרב דוד יוסף, קבע לפני כחודש, לפי פסיקת הרב עובדיה: מאוד ברור – מותר לשחרר מחבלים למען החזרת החטופים.
למנהיגים רוחניים תפקיד חשוב בעת שגרה, אך יותר – – –
סימון, זה ממש מפריע. ובכלל, הקואליציה, שבכלל לא נמצאת פה בנוכחות מלאה, הייתי ממליצה שלא תפריעו.
עד שיש משהו מוסכם פה בבית הזה.
למנהיגים רוחניים, כבוד השר, יש תפקיד חשוב בשגרה, אך יותר בשעת צרה ליעקב, והם אלה שיכולים לסייע בלרומם את רוח העם ולחזקה, הם אלה שיכולים לסלול דרך לפתרונות הלכתיים אמיצים במקום שהמציאות מורכבת וכואבת. כך היה כאשר עם פרוץ מלחמת יום כיפור, שבה ספגנו אבדות וחללים רבים בקרב, מאות אלמנות היו בגדר עגונות, ואלמלא פעולותיו הרגישות והאמיצות, הן ההלכתיות והן האנושיות, של הרב עובדיה יוסף, אשר עמד בראש בית דין מיוחד שהוקם גם בעצת הממשלה, רבות מהן היו ניתנות לגורל מר ואכזר. מסופר שהרב יוסף שקד יום וליל, עם קבוצת רבנים, תיק-תיק, כל אחת ואחת עולם ומלואו, ובמשך חודשים ארוכים הוביל להתרת מעל 900 עגונות. לצערנו גם בימים אלה אנחנו מתמודדים עם סוגיה קשה מנשוא זו בהיבטים ההלכתיים והאנושיים. אני עצמי, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – כבר כינסנו פעמיים דיון בנושא העגונות, גם של המלחמה הזאת. לצערי אין התקופה הזאת כתקופתו של הרב עובדיה יוסף. גם אולי זו ההזדמנות לבוא בקריאה לרבנים הראשיים להידרש לסוגיה הקשה הזו, שיש לה פתרונות הלכתיים אבל צריך אומץ לב מאוד מאוד גדול. זה בזכות הרב עובדיה יוסף, שלצד הכאב ידע להעניק מזור וודאות ותקווה להמשך החיים של אותן נשים.
על סוגיה זו ועוד רבות ניתן לספר, אך בחרתי גם בנימה האישית לשים זרקור נוסף על חלק מסיפורה של קהילתי, יהדות אתיופיה, עם מאמציה לשוב לציון, המסע של יהודי אתיופיה. נמצאים פה – היה פה לפחות קודם חברי חבר הכנסת משה סלומון – וגם חברת הכנסת צגה מלקו. המסע של יהודי אתיופיה היה כרוך באין-ספור אתגרים, מהמורות וקשיים, אך לכל אלה יכולנו בזכות האמונה בתורת ישראל, בהשם, ובזכות מנהיגות אמיצה של הקייסים בני ובנות הקהילה.
אנחנו האמנו בשיבת ציון, יום שבושש לבוא, ואחת המהמורות הקשות ביותר דווקא נבעה מתוך חלקים בעם ישראל, שסירבו להכיר ביהדות מפוארת ועתיקת יומין זו, ששרדה, כמו שאמרתי, על אף כל האתגרים. כשאנחנו שם באתיופיה היינו מופרדים מיתר שבטי ישראל, והיו כאלה שבחרו להלעיז, לקטרג ולומר שאין אנחנו יהודים, או להטיל ספק, הרב עובדיה יוסף, באומץ של מנהיג אחד לדור, פסק וקבע: יהודי אתיופיה – יהודים לכל דבר ועניין. וכשביצעו בנו גיור לחומרה בעורמה, הוא שב וקבע: יהודי אתיופיה – יהודים גמורים ומותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום גיור, אפילו לא לחומרה. הפסיקה הזאת הקימה עליו רבנים רבים, אשר, ולא הרבה יודעים, הובילו לחרם על הרב עובדיה יוסף. הידעת זאת, שר הדתות? הובילו עליו חרם גדול מאוד. והוא לא נרתע ולא חשש, ובזכות העמידה האיתנה שלו מבחינה הלכתית ותורנית הוא סלל את אמירתו של ראש הממשלה המנוח בגין, שמאוחר יותר, בשנת 1977 – – –
בזכות הפסיקה של הרב עובדיה יוסף – תקשיב, ששון, הוא סלל את הדרך לאמירתו של ראש הממשלה המנוח בגין, שאמר בשנת 1977: הביאו לי את יהודי אתיופיה. כך העלייה החלה בסוף שנות השבעים, מה שהוביל למבצע גדול, מבצע משה, ממש כיציאת מצרים. ואני מסתכלת עליך, יו"ר המפלגה שלי, המחנה הממלכתי, גנץ, שאתה היית שותף, ותמיד אני מספרת על המפגש הראשון בלב המדבר.
על כך אני ויתר בני ובנות קהילתי מכירים תודה עמוקה לרב עובדיה יוסף, על היותו שליח ומנהיג רוחני אמיץ, שראה – מעבר לרבנים אחרים – שאם חלק אחד בעם ישראל אינו נמצא או חסר, אנחנו לא עם שלם; וזה כשלעצמו בלתי נפרד מהמאבקים הממושכים שלו לשוויון בעולם התורני. אתה יודע, חבר הכנסת כהן, שלאחרונה אנחנו נחשפנו לאפליה בסמינרים בבתי הספר החרדים. הרב עובדיה יוסף ידע לכנס את כל מעייני התורה ואת כל הסמינרים שבראשם הוא עמד והיה אומר להם: אוי למי שיעשה אפליה, בוודאי לספרדיות, אבל בוודאי ובוודאי ליהודי אתיופיה. אין ספק שמנהיגים רבים היום, רוחניים וגם פוליטיים, יכולים ללמוד ממורשתו ומפועלו של הרב, שידע כיצד להיעזר בהלכה בכדי לפתור בעיות אזרחיות סבוכות שיש בהן כדי לעשות יותר מהכול קידוש השם.
אצטט לסיום את חיים מאיר נריה, שכתב עליו: "ישנם אנשים גדולים – המשפיעים לדורם, וישנם ענקים – שהשפעתם איננה רק על דורם, אלא גם על דורות רבים אחריהם. הרב עובדיה יוסף היה אחד מאותם ענקים, שהשפעתם איננה מצטמצמת לדורם – – – הכרעותיו ההלכתיות עיצבו את פני העם היהודי ואת פני ההלכה לדורות – – – ענק שבענקים". יהי זכר צדיק לברכה. תודה רבה.
823 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.