אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודם כול זאת זכות בשביל כולנו שאתה מנהל את הישיבה הזאת דווקא בחוק מרן הרב עובדיה יוסף, כמי שהכיר וגדל על ברכיו.
אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק להנצחת זכרו ומורשתו של גדול הדור, מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שתעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. בראש הדברים, אני רוצה להודות קודם כול לשר לשירותי דת, השר מיכאל מלכיאלי, שהציג את הצעת החוק הזאת פעם אחר פעם וזה עוד מהכנסת העשרים-ושתיים. נפלה בחלקי זכות גדולה ועצומה להביא בפניכם את החוק החשוב הזה, שמטרתו להנחיל לדורות הבאים את מפעל האדיר, חזונו, מורשתו, פועלו של מרן הרב עובדיה יוסף, זצ"ל, אשר היה לדמות שחיברה בין כל חלקי החברה הישראלית.
בזמן המועט שעומד לרשותי אנסה לתמצת את דמותו העצומה של מרן זצ"ל ומהות חשיבות של אישור חוק זה. מרן הרב עובדיה היה עמוד האש לפני המחנה, אשר הנהיג את העם בעוז ובגאון. בדרכו הנעימה, ובעת הצורך, גם בדרך תקיפה, הנהגה מופלאה שנגעה לכלל שכבות החברה וגווניה. הנהגתו העצומה של מרן הייתה בקונסנזוס והשפעתו הייתה על כל העם היהודי בארץ ובתפוצות. דרשותיו הנעימות היו כמים קרים על נפש עייפה. פסיקותיו התורניות, חיבוריו התורניים ומכתביו נגעו בכל הנושאים, החל מהסוגיות התורניות עד לשאלות מדעיות. כתביו ההלכתיים מפארים את היכלי התורה הפזורים ברחבי העם היהודי בארץ ובעולם. מעל 50 ספרים, ביניהם שו"ת "יביע אומר", שו"ת "יחווה דעת", "מאור ישראל", "חזון עובדיה", "הליכות עולם" ועוד.
שפתותיו של מרן דובבות בקבר, בבחינת יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת. רבבות של לומדי תורה שוקדים על ספריו וממלאים אור ומפיקים נוגה. זהו בעצם חזונו של הרב עובדיה, שפסקי ההלכה שעליהם עמל ויגע נשמעים ברמה בהיכלי התורה. הלווייתו הגדולה, שבה השתתפו כמיליון איש, נצרבה בתודעת העם, והיא מעידה על כך, שכולם ראו בו אב, מנהיג, ורועה נאמן.
אני מעריך מאוד את האופוזיציה גם על ההשתתפות בנאום עצמו וגם בהצבעות, אני מקווה, בהמשך.
מרן קיבל כל אדם במאור פנים, והרגיש כל יחיד מישראל כאילו הוא בנו יחידו. כפוסק הדור הוא נגע בכל הסוגיות, אפילו הסבוכות ביותר, כסוגיות החללים, העגונות, והאלמנות של מלחמות ישראל. מרן עמד בראש המחנה, והעמיד את ההלכה על תילה, גם איפה שהיה קשה, וגם בדברים שאחרים לא נגעו. מפורסמות דאגתו ליהודי אתיופיה – הוא נלחם למען עלייתם ארצה – ופסיקתו להעלאת בני הפלשמורה, אשר חיזקה מאוד את קהילת יהודי אתיופיה. גם בסוגיה זו, שרבים נמנעו מלעסוק בה, מרן עמד בראש המחנה בעוז ובגאון, ופסק.
מרן זקף את קומתה של היהדות הספרדית בעוז ובגאון, החל מהקמת מוסדות חינוך לילדי ישראל רשת בני יוסף המעטירה ופתיחת ישיבות, כוללים, קהילות ומוסדות התורה בארץ ובעולם. בראייה לאחור אנו מבינים שמרן זרע את הזרעים ואנו רואים את הפירות. מרן, אבינו רוענו, כל אלה ילדיך.
דאגתו של מרן לכל יהודי באשר הוא לא עצרה בגבולות ישראל בלבד. ההערכה הרבה שלה זכה אצל מנהיגי העולם סייעה רבות לקהילות היהודיות בתפוצות, ובקשותיו התקבלו בכבוד מלכים, והיו לרווח והצלה לקהילה היהודית שנותרו בגולה.
אני רוצה לצטט, ברשותכם, את נשיא המדינה דאז מר שמעון פרס, זיכרונו לברכה, שהיטיב לתאר את דמותו של מרן כשאמר, ואני מצטט: הרב עובדיה היה רב לא רק של ארץ ישראל, אלא של העם היהודי לדורותיו. "הרב היה מקובל ומכובד על אלה שחלקו עליו, ובוודאי על הרבים שהעריצו אותו. כשאדם היה במצוקה לא ראיתי איש שדאג כל כך לאותו האדם מלבד הרב עובדיה. זה נגע לליבו. הוא השקיע בזה כוח, מרץ והתמדה, אף על פי שכל הזמן הוא היה שקוע בלימוד תורה", הוא מצא את הזמן לאחר. ברשותכם, אצטט גם את דברי ראש הממשלה דאז והיום מר בנימין נתניהו שאמר: "הרב עובדיה לא היסס להתמודד עם הסוגיות ההלכתיות הסבוכות ביותר. הוא ניחן ביראת שמיים עצומה, אך זו לא באה על חשבון המודעות העמוקה שלו לתמורות הזמן ולצורכי הדור. הרב ידע שבמדינת ישראל המתחדשת יש להקל במקום שאפשר להקל, לקרב ולא להרחיק, לאחד ולא להפריד" וכל זה במסגרת ההלכה. דברים אלו הם חלק מני אין-ספור רגעים שבהם כולנו ראינו שמרן הוא דמות שמיימית, לא רק מנהיג תורני, אלא אב ורועה נאמן לכל יהודי בכל מקום בעולם.
חברים, כידוע לכם, חינוך ילדי ישראל, צעירי הצאן, עמד בראש מעייניו של מרן. דור העתיד היה הפנינה האהובה עליו. הוא עמל רבות כדי שכל ילד יהודי באשר הוא ידע ויכיר את עברו, ילמד על יהדותו, תנ"ך ומסורת ישראל. כל חייו של מרן הוא נלחם להחזיר עטרה ליושנה – וגם הצליח: שכל ילד ידע את מסורת אבותיו. בעיקר ידועה מלחמתו למען חינוכם של בני עדות המזרח. מרן עבר מעיר לעיר לחזק, לבנות, לתמוך בכל הקהילות, בפרט בפריפריה, גדולות וקטנות כאחד, כך שיוכלו לתת את החינוך הטוב ביותר, וכדי שילדי ישראל יזכו לגדול על ברכי התורה ומסורת ישראל.
הזכרתי את זה.
מרן ייסד מוסדות חינוך רבים, תמך ברבנים ובמורים. בזכות פועלו אלפי ילדים קיבלו מענה ומסגרת תורנית איכותית שמתאימה להם. מרן לא חסך בשום מאמץ, והקדיש את חייו למען חינוך ילדי ישראל. מורשתו החינוכית מוסיפה להאיר את דרכם של דורות העתיד עד היום.
הצעת החוק מציעה לקבוע את יום פטירתו של מרן, ג' במרחשוון, כיום מרן הרב עובדיה יוסף, לציון זכרו. ביום זה או בסמוך לו יערוך המשרד לשירותי דת, הממונה על יישום החוק, כנס עיוני לזכרו הרב; הכנסת תקיים דיון מיוחד; במוסדות המדינה יערכו פעילויות חינוכיות וערכיות, וטקסים. גם במוסדות החינוך יקדישו זמן ללימוד ולפעולות חינוכיות, לפי החלטת שר החינוך. בנוסף, יהיה השר לשירותי דת רשאי להעניק מלגות למחקר בתחום ולאפשר מתן תמיכות למוסדות ציבור הפועלים להנצחת זכרו ופועלו של הרב.
לפי ההצעה, עיריית ירושלים רשאית להקים בתחומה תאגיד עירוני שישמש מרכז הנצחה למרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שיהיה פתוח לציבור. השר לשירותי דת ימנה מועצה ציבורית שתייעץ לו בכל הנוגע ליישום חוק זה, לרבות לעניין מבחני תמיכה. בין חברי המועצה יהיו נציגי ממשלה, נציג הרבנות הראשית לישראל, נציגי ציבור ונציגי גופים שעיקר עיסוקם בהנצחת זכרו ופועלו של הרב. כשיקום מרכז הנצחה בירושלים, יצורפו למועצה שני נציגים מטעם עיריית ירושלים. השתתפות המדינה במימון החוק תיקבע בתקציב המדינה במסגרת חוק התקציב השנתי.
כדי לוודא את המשך הפיקוח הפרלמנטרי, נקבע כי השר לשירותי דת ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מדי שנה על יישום החוק, כולל בעניין איוש המועצה הציבורית והיקף התמיכות שחולקו למוסדות הציבור. בדיונים הרבים שהתקיימו בוועדה נעשה מאמץ לאזן בין חשיבות ציון מורשתו ופועלו הייחודיים של הרב, והרצון לקבוע הסדרים יעילים ולהפחית ביורוקרטיה, לבין שמירת אחידות בחוקי הנצחה בכלל והנצחת אישים בפרט, לרבות בכל הנוגע למינוי חברי המועצה הציבורית, תקופות כהונתה, חלוקת מלגות ותמיכות.
דווקא בתקופה זו הצעת החוק מקבלת משנה חשיבות. הטבח, האסונות והאירועים שפקדו את עם ישראל בתקופה האחרונה, הוכיחו פעם נוספת את חשיבותה של האחדות וכוח החיבור בין חלקי העם. מרן נלחם למען האחדות בעם, ועמל כל חייו כדי לתת מענה לכל חלקי האוכלוסייה, דתיים ושאינם דתיים, להביא להידברות, ללכידות ולעשייה משותפת בין העם כולו, מימין ומשמאל.
בימים האחרונים עם שובן הביתה של החטופות, מורגשת בכל אחד ואחת מאיתנו התרגשות של "שבו בנים לגבולם". החזרת חטופים מהווה ציון דרך משמעותי לעם כולו. ברור מעל לכל ספק שמרן, זכר צדיק לברכה, היה תומך ודוחף לאותה עסקה, הן בפן ההלכתי והן בפן החמלתי, כפי שפעל למען מצוות פדיון שבויים, שהגדיר זאת כתחיית המתים ממש. אין-ספור הסיפורים והעדויות על רגישותו של מרן לצרות אחיו בארץ ובגולה, מאירים לנו את הדרך ואת החשיבות העצומה בחזרת החטופים. כפי שציווה בחייו, בנושא החזרת השבויים פעלה תנועת ש"ס בהובלת יו"ר התנועה הרב אריה דרעי ודחפה לעסקה ולחזרתן הביתה.
מרן הרב עובדיה יוסף ראה את כלל ישראל לנגד עיניו. מתוך תחושת של שליחות זו הוא הקים את תנועת ש"ס – תנועה חברתית רוחנית שנועדה להחזיר עטרה ליושנה, לחזק את הזהות היהודית, בפרט המזרחית, ולפעול למען כלל הציבור, ובעיקר עבור השכבות החלשות. הוא סמך את ידיו על שליחו הנאמן, יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, שמאז הקמתה עומד בראש התנועה שהקים ומוביל אותה בהכוונתה של מועצת חכמי התורה אשר מנחה לנו את הדרך ברוח התורה, ההלכה ובדרכו של מרן. בהנהגת מועצת חכמי התורה בנשיאותו של מרן, ש"ס הפכה לכוח משמעותי בחברה הישראלית – בחיזוק מסורת ישראל ודאגה לחינוך, בתמיכה במשפחות מעוטות יכולת ובשמירה על ערכי היהדות במדינת ישראל. אך מעבר לעשייה הציבורית, מרן בכבודו ובעצמו היה זה שהכריע והנחה את המהלכים בדאגה לעמלי כפיים מחד, ומאידך לפריחת עולם התורה הספרדי, אשר נסק לגבהים ונוכח בכותל המזרח.
כך גם היום, דרכו של מרן ממשיכה להנחות אותנו, נציגיו כאן בכנסת. החובה לדאוג לכל יהודי באשר הוא, בין אם בארץ ובין אם בגולה, בין אם בחיי היום-יום ובין אם בשעות הקשות ביותר, היא צוואתו הרוחנית. מרן היה סמל האחדות והשלום, והצבעה על החוק היום תנציח את דמותו ומורשתו ותתרום רבות לעיצוב דמותה ואופייה של מדינת ישראל, למסורת היהודית ולחינוך ילדינו.
אני רוצה להודות ליו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, על התמיכה שנתן לי ולחבריי לאורך כל הדרך ובפרט בקידום חוק זה. אני רוצה להודות לידידי השר לשירותי דת, הרב מיכאל מלכיאלי – הזכרתי, לא היית, שהגשת את הצעת החוק הזאת עוד בכנסת העשרים-ושתיים, בכנסת העשרים-ושלוש ובכנסת העשרים-וארבע. ומה לעשות, עכשיו אתה בממשלה, ונפלה בידי הזכות לקדם אותה. שר העבודה הרב יואב בן צור ושר הרווחה הרב מרגי הגישו הצעות חוק דומות לזו בכנסות הקודמות, ומשום שהם חברי ממשלה ואין הם יכולים להגיש את הצעות החוק, הם העבירו אליי את הזכות לקדם את הצעת החוק החשובה הזו. זהו כבוד בשבילי.
בנוסף, אני רוצה להודות לידידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן, על עבודתו הנפלאה לקידום החוק, מאחורי הקלעים ובתוך הוועדה. למנהלת הוועדה הגברת אתי דנן, ליועצת המשפטית של הוועדה תמי סלע ולכל צוות הוועדה, שעבדו רבות לקידום חוק זה. לעו"ד עקיבא חופי, ראש לשכת השר לשירותי דת, שכתב במקור את הצעת החוק.
כן, ראש המטה. לצוות לשכתי – עו"ד אבי עמרם, יוסף יצחק, יוסף תורג'מן, שמלווה אותי בדיוני הוועדה, על מסירותם להצלחת העברת החוק ועזרתם התמידית היום-יומית. צוות יקר, תודה.
חברים, אני אסיים בזה. השפעתו של הרב עובדיה נגעה בכל אחד ואחת מכם. כולכם הכרתם את הרב בצורה כזו או אחרת, חלק יותר וחלק פחות. אבל בסוף, חובת כולנו להשיב קמצוץ קטן לזכרו ולשימור מורשתו הכבירה. אני קורא לכלל חברי הבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, בואו יחד, כאיש אחד ובלב אחד נתמוך בהצעת חוק הרב עובדיה יוסף, שתתרום רבות לעם היושב בציון, בלמידת הנהגתו, דרכו ומורשתו. ויהי רצון שזכותו תעמוד לנו – –
– – שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. שנזכה לראות את כלל חטופינו חוזרים הביתה. תודה רבה.
1,635 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.