אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדיי השרים, ראשית, אני מבקש לברך את חברי הכנסת של סיעת ש"ס. אין ספק שהחוק הזה הוא משמעותי מאוד גם בעבורכם, גם בעבור קהל המצביעים שלכם, וגם בעבור קהלים גדולים בחברה הישראלית, שמוקירים את מפעלותיו התורניים והחברתיים של הרב יוסף, זכר צדיק לברכה. אני מאוד מקווה שאנחנו נזכה לתמיכה של שרי תנועת ש"ס וחברי הכנסת של תנועת ש"ס כאשר תגענה לכאן הצעות שמבקשות להנציח בדרך דומה דמויות נוספות בתולדות העם היהודי בעת הזו ודמויות נוספות ששיחקו תפקיד חשוב מאוד בהכנת התשתית להקמתה של מדינת ישראל. בכנסת הקודמת הובאה לכאן הצעת חוק משולבת להנצחת זכרם של מרן הרב קוק ושל ברל כצנלסון, כשתי דמויות ששיחקו תפקיד – – –
היום יש כמובן חקיקה בהקשר של הרב דרוקמן, אבל בכנסת הקודמת הובאה הצעה להנצחה, ובכוונה, ביחד עם חבר הכנסת ניר אורבך. הרעיון היה לשלב בחוק אחד את הנצחתם של שני האישים הללו. לצערי, אז הבית לא היה מאוחד, והאופוזיציה דאז התנגדה להצעת החוק. ומכיוון שמציע החוק הוא יושב-ראש ועדת החינוך, אז אני מקווה שכשתגיע לכאן הצעת חוק להנצחת מפעלותיהם של דמויות כדוגמת ברל כצנלסון, המתכונת של החוק הזה תשמש גם לטובת אותם חוקים, ונזכה לתמיכה של סיעת ש"ס.
אני לא אחזור על דברי קודמי, חבר הכנסת מיקי לוי, על דברים שאירעו היום. ואני גם לא אחזור על השבחים שנאמרו כאן על פסיקותיו ההלכתיות האמיצות של הרב יוסף בקשת רחבה של נושאים, כהתרת העגונות, אלמנות מלחמת יום הכיפורים והפסיקה בנושא יהודי אתיופיה. אבל ישנו נושא אחד שלא נזכר, ואני חושב שצריך להזכיר אותו כי גם בו הרב יוסף גילה אומץ. אני מבקש להקריא מכתב קצר ששלח הרב עובדיה יוסף לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-1997: "לכבוד ידידי היקר ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. שלום וברכה וישע רב. הריני בא לחזק את ידיך בעניין תהליך השלום, כי זה עתה שמעתי מנציגנו דיווח על פועלך ועל התוכניות של הממשלה בנושא הפעימה השנייה. לדעתי, הדבר חשוב מאוד להעמיק את השלום ולהתקדם הלאה", וחותם הרב יוסף במילים הבאות: "ואני מברך אותך שתמשיך בדרך הזאת ולא תירתע מפני הקשיים מבית ומחוץ הכרוכים בכך. ואני מתפלל שבקרוב נתבשר על חתימת ההסכם, והשם יברך את עמו בשלום".
ידוע הוויכוח ההלכתי לגבי התמיכה של הרב או ההסכמה של הרב לגבי הסכמי אוסלו והנסיגה שלו מההסכמה לאותם הסכמים, אבל העמדה ההלכתית העקרונית נוסחה כבר ב-1974 – שבמקום שבו ניתן להתקדם לעבר שלום אמת, ושישנו ביטחון בכך שניתן להשיג שלום אמיתי, אז הערך של השלום והקיום של מדינת ישראל ועם ישראל בארצו בביטחון גובר על הערך של החזקת כל שטחיה ההיסטוריים של ארץ ישראל. ואני מקווה, מבלי להיכנס לוויכוח האקטואלי, שהרוח הזו, ששמה את השלום ואת המאמץ להשגת שלום כיעד מרכזי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – אני מקווה שהרוח הזו של הרב עובדיה יוסף והרוח של פסיקותיו המתונות בהקשרים האלה, גם הרוח הזו תזכה להנצחה במפעלות ההנצחה שתנועת ש"ס מעמידה לזכרו של הרב יוסף. תודה.
459 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.