תודה, אדוני היושב בראש.
החוק הזה – קודם כול, צריך לומר שהיה לי חוק דומה, של חזרה לסביבה של עבריין מין, ולצערי החוק לא אושר, בגלל שבהיותו של עבריין מין קטין – חששו שזה יפגע בשיקום שלו, ולכן לא אפשרו את החוק. במקרה הזה, של אותו פעיל טרור – קודם כול, בוודאי שאם הוא בגיר, אני חושבת שצריך לעשות ויש להטיל עליו מגבלות ושהוא לא יוכל לחזור. כי ברגע שהוא בגיר הוא גם יכול להסתדר. לעניין הקטין – ואמרה כאן עאידה תומא סלימאן – נכנסו הסתייגויות לתוך החוק, ואני מציעה לכל מי שעולה גם להבין קצת על מה מדובר, כי כן נותנים כאן שיקול דעת רחב לבית המשפט, ולא על כל יידוי אבנים ירחיקו קטין בן 14, 15, מהשכונה שלו. אז גם, לפעמים, כשרואים חוק שעל פניו נראה – צריך להבין ולקרוא ולהבין על מה מדובר.
בסוף הסיבה שאני היום לא אתמוך בו – אבל אני לא אתנגד – זה כי יש לנו עוד המשך דיונים בוועדה. אבל בכל דבר כזה צריך לבוא בנפש חפצה, ולא ישר לבוא ולהגיד: אוקיי, זה נגד. אגב, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן גם דיברה – מדובר כאן גם על טרור של יהודים. צריך לומר: פעיל טרור הוא פעיל טרור, ולכן המגבלות קיימות על כולם. ולכן, כשאמרת על זורק אבן – מכיוון שאני בתוך הדיונים, הינה אני אומרת לך שבוודאי אבן יכולה להרוג, אין שאלה בכלל. בסוף, אם יש קטין בן 14, שאולי גם יצליח להשתקם, צריך גם על זה להסתכל. זה כל מה שאמרתי.
ועכשיו, אני רק חייבת לסגור את העניין עם השר. אני כל הזמן עולה כאן ומתריעה על הכישלון הלאומי. אני לא יכולה שלא למחות, באמת, על מה שקרה השבוע. לפני שבוע אדם מבוגר הלך להפגין, לממש את זכותו הדמוקרטית, והוכה בראש על ידי אותו פרש שהצליף בו עם השוט – שזה אירוע חמור כשלעצמו, ובאמת צריך לפעול. אתמול היה אירוע חמור, שבו שוטרת הרביצה לחרדי בהפגנה בכביש 4, שהוא אירוע חמור בפני עצמו. אבל לא יכול להיות שיש כזאת צביעות: כשמרביצים למפגין בקפלן, השר לא אומר כלום, וכששוטרת מרביצה לחרדי היא מושעית. מה יש לכם? למה אתם לא מסוגלים לפתח עמוד שדרה? למה? הרי אם יש אלימות משטרתית, היא אלימות משטרתית. ואם מפגין בקפלן מקבל שוט לפנים ונופל, צריך לגנות. השוטרת הזאת הושעתה מתפקידה, שזה חשוב, אבל הינה אני אומרת: לא יכול להיות שאף אחד מכם לא מבין שהשר הזה הוא בדיחה. הוא בדיחה עלובה.
ואין שר במליאה, אז אני אדבר, תעצור לי את השעון. אין שר, אני יכולה לדבר. אין שר.
לא. הינה, אני אומרת לכם, כשמרביצים למפגין – תפתחו עמוד שדרה ותגנו, וזה לא משנה למי הוא מרביץ.
אתה היושב-ראש – ראיתי. אני רוצה להגיד לך משהו, אפשר?
יש 38 שרים בממשלה שלך – יתכבדו השרים, יכבדו את הכנסת וישבו בשולחן הממשלה.
ראיתי. תבקש גם אתה.
תבקש. יש כל כך הרבה שרים – שישבו בשולחן. מה קרה? יש להם עומס?
ראיתי. שתשב בשולחן של הממשלה. צריך לחפש אותה?
469 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.