עם ישראל הנכבד, קבלו צ'יזבט. היום בית הדין הצבאי ריחם על מחבל רוצח, והוא לא גזר עליו מאסר עולם, כי מצבו הנפשי קשה, אז הוא לא גוזר עליו מאסר עולם – הוא גוזר עליו 35 שנות מאסר. ובואו קבלו את הסיפור המחריד הזה. ראשית, איפה הטקט של בית הדין הצבאי? האירוע שבו נרצח רב-סרן אליאב גלמן, השם ייקום דמו, ב-2016 – התיק מתנהל כמעט עשר שנים בבית הדין הצבאי. היום, בזמן המלחמה, היה דחוף לשחרר את פסק הדין ההזוי והבזוי הזה. אגב, מלכתחילה בית הדין הצבאי הרשיע אותו רק בהריגה. את יודעת למה? עליזה, את נופלת מהרגליים – את יודעת למה הוא הרשיע אותו בהתחלה רק בהריגה? כי הוא בא עם סכין, בגוש עציון, והוא תכנן רק לדקור יהודים. אז אם אתה דוקר אתה לא לוקח בחשבון שמישהו ימות בסיטואציה. הוא הורשע בהריגה. הפרקליטות הצבאית הגישה ערעור, הערעור התקבל, הוא הורשע ברצח. היום ניתן פסק הדין: אנחנו לא מטילים עליו מאסר עולם, כי הוא נורא מסכן. זו בבואה לאבסורד שבקונספציה שמרחמת על מחבלים מרצחים. מי שוקל בכלל שיקולים כאלה כשמדובר במחבל רוצח? אבל זה מה שקרה, הוא לא קיבל מאסר עולם. ואני מקווה מאוד שהפרקליטות הצבאית תערער את הערעור העקרוני הזה. אני מקווה מאוד.
ואגב, אני חייבת לומר לכם, אפרופו סמנטיקה: אני מזכירה לכם שבשבוע שעבר הפצ"רית שלחה מכתב לחיילים, איגרת שהמשיכה את האיגרת של הרמטכ"ל, אותה איגרת של הרמטכ"ל שאמר שאנחנו לא מבצעים מעשי נקם ולא מבצעים רצח עם. בלי בושה כתב את זה הרמטכ"ל, כאילו אנחנו מבצעים רצח עם. הרי מה הוא היה צריך להגיד? הוא היה צריך להגיד: למרות רעשי הרקע ולמרות כל מה שאומרים עלינו, אנחנו שומרים קלה וחמורה על כבודו של כל אדם, גם של מחבל. וכשאנחנו מחסלים מחבל צריך לחסל אותו בלי למצמץ. זו, אגב, תפארת קידוש השם ושמירת ביטחון מדינת ישראל. הפצ"רית ביום למוחרת מוציאה איגרת לחיילים; באיגרת היא רושמת להם שיש חיילים שהמעשים שלהם עוברים את הרף הפלילי. גברת פצ"רית, איזו תעוזה יש לך לכתוב דבר כזה במכתב לחיילים, שבמעצר מחבלים עברו את הרף הפלילי? בואי תשלחי את זה ישירות להאג. ואני צריכה לסמוך אחר כך על הפרקליטות הצבאית שתגן על החיילים שלי, אם זה מה שהיא כותבת? זה הרי משהו שצריך לבדוק מקרה-מקרה, ולעשות את זה כמובן כמו שצריך. אבל מה את כותבת את זה לחיילים? יש אחר כך פלא שהמשפחות של החיילים כעסו על האיגרת של הפצ"רית? אותו דבר היום, חוסר טקט. פסק דין – אני מרחם על מחבלים.
באותה מידה, אפרופו סמנטיקה, עומדות פה חברות הכנסת מחד"ש-תע"ל, עומדות כאן ופשוט בזות לאינטליגנציה של אזרחי מדינת ישראל. דנו כאן בחוק הרחקת מחבל, מפגע, רוצח, מסביבת קורבן העבירה – תחשבו, סיפרו לכם – מחבל ששפוט למאסר עולם, שפוט ל-20 שנה, חוזר לסביבת קורבן העבירה. הן אומרות לנו כאן: זו גזענות. אין להן בושה בחילול המילה גזענות. אצלם שם, בחד"ש-תע"ל – היום אחמד טיבי נמצא בצפון, בהפגנה. נכון שהוא נמצא בהפגנה, אחמד טיבי? בהפגנה לטובת הפסקת הלחימה. היה בבוקר.
אתמול, מה זה משנה. "אלף שנים בעיניך כיום אתמול", כתוב בתהילים. אתה יודע מה המשמעות של זה? שכלום לא משתנה; שאחמד טיבי, יועצו של ערפאת, לא משתנה. תומך הטרור לא משתנה.
שקט אתה. אחמד טיבי היום – – –
מילה לסיום. אחמד טיבי היום היה בהפגנה שדואגת לעזתים.
ואני אומרת לכם פה, רק לחברי הממשלה – אחד מחברי הימין התקזז עם אחמד טיבי. אסור לנו להתקזז עם תומכי טרור.
גם אם נשב כאן עד אמצע הלילה, עם תומכי טרור לא נתקזז.
548 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.