קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני לא יכולה להתחיל עד שהיא תסיים את – – –
אפשר לדבר, ועוד ידובר הרבה היום, בהמשך היום, כמה התקציב הזה מנותק. אבל בזמן שאנחנו כאן, יש יותר מדי ישראלים בגיהינום. אותם התקציב שלנו לא מעניין – מעניין אותם רק אם הם ישרדו עוד יום אחד. הפרסום אתמול של הניו יורק טיימס על כך ש-32 חטופים אינם בין החיים ושיש חשש לחייהם של עוד 20, צריך לטלטל את כל יושבי הבית הזה. אני חושבת שעדיין לא חלחלה ההבנה לחלק מחברי הכנסת שבכל רגע אנחנו יכולים לשמוע על עוד חטוף או חטופה שאינם בין החיים.
אבל אתם יודעים מה, גם אם לא, כל רגע שם הוא גיהינום. העדויות של החטופים שחזרו מהשבי מדירות שינה מעיני כולם: אונס, התעללות נפשית ופיזית, חוסר בחמצן, באוכל, בתרופות. שום הסדרי ביטחון כבר לא יעזרו להם, שום דבר שנצטער עליו כבר לא יחזיר להם את החיים שלפני. אבל אפשר להחזיר להם חיים. חיים של כל חטוף וחטופה שם הם עולם ומלואו. תפסיקו לזמר בכל מקום למה לא תסכימו, תפסיקו לנהל סוגיות ביטחוניות בתקשורת. תעצרו רגע פעם אחת ותחשבו על המשפחות שיושבות בבית. הקשר היחיד שלהן והמידע היחיד שיש להן הוא מהתקשורת, מיטלטלים בין תקווה לייאוש. אבל כנראה זה קל, כשאין לך קרוב משפחה שנמק שם. כי באותה נשימה הם נאלצים לצפות במופע אימים בין חברי כנסת שמתנגחים פה.
יש לי הערות רבות על התקציב שהונח. כרגע חשוב שכולנו נבין: אם לא תהיה עסקה – כדאי שכבר בתקציב הזה יהיה כסף ל-136 משפחות שהמדינה תצטרך לשלם להן פיצויים אבל גם להסתכל להן בעיניים. תודה.
248 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.