קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבריי – שים לב, אדוני היושב-ראש, בתרגיל אוגדתי שנערך בצפון הארץ בדק צה"ל שני תרחישים: האחד חטיפת ילד לבנוני לקיבוץ, והשני חטיפת ילד לבנוני לכפר דרוזי. ברוך השם, זה לא קרה. לו היה קורה, המדינה הייתה מתהפכת והאחראים כבר מזמן היו נזרקים, ובצדק. אני בכל אופן הייתי מוחה בקול גדול.
מה כן קרה? בתרגיל של פיקוד מרכז תורגל תרחיש שמתנחלים חוטפים ילד ערבי. אולי לטובת אפיית מצות, אדוני. לא יודע. אז היו התנצלויות והיו הסברים – מצטער, לא מקבל אותם. טוב עשה ראש הממשלה שדרש תחקיר, ואני מחכה שהתוצאות והמסקנות יגיעו במהרה. אבל אז, אדוני, הגיע הממלכתי, זה שלא עוסק בפוליטיקה. אחרי שלא הוציא מילה בנושא במשך 24 שעות – לא דרישה מצה"ל, לא הגנה על המתיישבים – הוא נזעק רק אחרי שראש הממשלה ביקש תחקיר כדי לצאת נגד ראש הממשלה. טוב, הוא הרי לא עוסק בפוליטיקה.
ולנושא – אומרים שיש להיערך לכל תרחיש. על פי פרסום של הקול היהודי, לפני חודשיים צה"ל ערך תרגיל של חדירה וחטיפות מג'נין, אבל למרות הוראת הקבינט לא תורגלה המציאות של היפוך קנים. בתרגיל, כוחות הביטחון של רשות הרצח הפלסטינית שיתפו פעולה עם צה"ל. אני מבין שהרש"פ – שאיש מבכיריה לא גינה את הטבח, שמחנכת להשמדת ישראל, מתגמלת מרצחים – אני מבין שאין סיכוי שהיא תתקוף אותנו. אולי אין להם אינטרס, כמו שאמר ראש אמ"ן הקודם, תמיר הימן, על עזה. ברור שתרחיש של חטיפת ילד ערבי על ידי מתנחלים זה הרבה יותר סביר. אני מבין. אבל בכל זאת, אולי צריך להיערך גם לתרחישים בלתי סבירים.
ועכשיו ברצינות: המציאות המטורפת שבה תושבי יהודה ושומרון משרתים ביחידות הלוחמות מעל כל פרופורציה, וממלאים את בתי העלמין מעל ומעבר לשיעורם באוכלוסייה, ובסוף מדומים בתרגילים כאילו הם האויב, היא לא רק רחוקה שנות אור מהמציאות – היא גם בלתי נסבלת מבחינה ערכית ומוסרית. מה לנו כי נלין אחר כך שבעולם מעלילים עלילות נבזיות נגד מדינת ישראל? יחד ננצח זה את האויב – לא את אחינו. מספיק שנים התבלבלנו. לעולם לא עוד. תודה.
319 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.