הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בשלב קריטי לקראת הכרעת המערכה מול הנאצים של החמאס. כל יום שעובר חיילינו צוברים עוד ועוד הישגים, מחסלים מחבלים, משתלטים על שטחים, משמידים תשתיות, אוספים המון מודיעין וסוגרים על הנהגת החמאס. יש לשבח את חיילינו וכוחותינו המופלאים, שעושים עבודת קודש תוך הקרבה וסיכון ופועלים באומץ לב הוא בגבורה. השבוע אף נכתב במאמר המערכת של וול סטריט ג'ורנל כי ישראל מנצחת במלחמה בעזה.

משום מה, השיח הזה, לצערי, עדיין אינו מחלחל לציבור, המסר הזה. אז נכון שישנו חלק לשיח באולפנים השונים, הנותנים במה לכל מיני לשעברים למיניהם אשר שנאתם לנתניהו גוברת על אהבתם לעם או לחיילים שהם פיקדו עליהם.

עדיין שנאתם לנתניהו גוברת על אהבתם לעם ולחיילים שפיקדו עליהם.

אני אבל, קריב, רוצה להציע איזשהו כיוון נוסף. לצערי, קבינט המלחמה משדר חוסר תיאום ואחדות, וזהו מוטיב קריטי, אשר גורם לציבור להיות מבולבל לגבי התקדמות המערכה והדרך לניצחון.

אני מדבר על המצומצם.

מיום שהוקמה ממשלת חירום לא חדל בני גנץ לחתור תחת ראש הממשלה, אם זה במסיבות עיתונאים, שבהן תקף – –

אני מדבר על עובדות. – – שבהן תקף אותו ישירות מול האומה בהתנגדות לתקציב, בחוסר התייצבות לישיבות ממשלה. בריאיון לאילנה דיין אף קרא שותפו של בני גנץ, גדי איזנקוט – שאני אוהב אותו מאוד אישית ומעריך אותו – הוא קרא לעצור את המלחמה ואף הביע חוסר אמון בהנהגה שהוא חבר בה.

זה עובדות. אני מדבר על עובדות, מר קריב.

בני גנץ פועל – הוא טוען כל הזמן שהוא אינו עושה בפוליטיקה. אז אני רוצה להביא כאן כמה דוגמאות למי שחותר, מי שכביכול אינו עוסק בפוליטיקה.

דוגמה ראשונה: התפרסם השבוע שבני גנץ פנה לכמה ח"כים מהליכוד כדי לבחון – –

אליי הוא לא פנה. – – כדי לבחון הבעת מהלך של אי-אמון קונסטרוקטיבי, והוא לא הכחיש את זה, דרך אגב – בכנסת הנוכחית.

אבל בני גנץ לא עוסק בפוליטיקה, נכון?

בני גנץ מאשים את ראש הממשלה שהוא פוגע במאמץ להחזרת החטופים ופוגע ביחסים עם ידידתנו ארצות הברית.

אבל בני גנץ לא עוסק בפוליטיקה.

במקום להתייצב לצד ראש הממשלה ושר הביטחון – – –

רגע. אז בני גנץ קובע מסיבת עיתונאים שבה אין לו שום מסר להעביר – –

– – זולת לתקוף את ראש הממשלה. אבל בני גנץ לא עוסק בפוליטיקה.

תן לי בבקשה עוד חצי דקה, ברשותך. הפריעו לי.

חצי דקה ברשותך. אז אני שואל את מר בני גנץ: איפה האחריות שלך – –

– – כמי שניתנה לו הבמה לקבל חלק חשוב מקבלת ההחלטות של המלחמה?

אני מסיים, עשר שניות.

אני קורא מכאן לראש הממשלה לחשוב על הרחבה ו/או שינוי של קבינט המלחמה, שישדר אחדות אמיתית – –

– – שיש כיום בעם, ונוכל יחד להציג חזית אחידה – –

– – ומאוחדת, שתיתן לחיילים המופלאים שלנו את הרוח הנכונה כדי לנצח.