הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן בפעם הרביעית בפחות משנה, אם אני לוקח את הפעם הקודמת שעמדתי כאן והצגתי תקציב. פעם רביעית שמציגים תקציב. חברים, התקציב שמונח בפניכם היום לקריאה ראשונה הוא תקציב הכרחי לעת הזו. התקציב בעיקרו כולל שני מרכיבים עיקריים: הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון – –

– – ושל תקציבי הוצאות אזרחיות אחרות שהכרחיות להמשך קיום הלחימה, וכן הפחתות ביתר התקציבים לצד הגדלת הכנסות המדינה, על מנת לממן חלק מהגידול.

המצב הביטחוני שהתרגש עלינו ב-7 באוקטובר מציב בפנינו אתגרים כלכליים משמעותיים ביותר. הוצאות הממשלה בגין המלחמה הן חסרות תקדים בכל קנה מידה. אליהן נלוות פגיעות בתוצר, בשוק העבודה ובהכנסות המדינה. חלק מהפגיעות הללו, בעיקר הגידול בהוצאות, ילוו אותנו בעתיד הנראה לעין ויכבידו על הממשלה ועל המשק. זוהי נקודת מפנה בכלכלה הישראלית, והיא מחייבת התגייסות של הממשלה ושל כולנו כחברה.

אמרתי אין-ספור פעמים מאז שהתחילה המלחמה: אני מאמין גדול במשק הישראלי ובכלכלה הישראלית. נכנסנו למשבר הזה חזקים, טובים, עם נתוני מקרו-כלכלה מאוד טובים, עם גמישות פיסקלית, יחס חוב–תוצר נמוך, נושק ל-60%, גירעון מתוכנן נמוך, תקציב מרוסן שהעברנו כאן, תקציב מקורי בסוף חודש מאי, שוק עבודה מאוד מאוד מהודק. אבל זה אירוע. זה אירוע, זה משבר, אלה עלויות גדולות. יש מרכיבי עלות חד-פעמיים של עלות הלחימה, יש גידול פרמננטי משמעותי שילווה אותנו בשנים הקרובות בתוך התקציב גם בהוצאות אזרחיות, הוצאות ריבית על מימון המלחמה, הוצאות תוספת של בריאות, בריאות הנפש, ורווחה, וגמלאות, נפגעי פעולות איבה, פיצויים, וכמובן גידול בתקציב הביטחון. את הדבר הזה צריך לנהל נכון ובאחריות, ואני משוכנע שאם כולנו נגלה אחריות – לא בפופוליזם – אנחנו נעבור את המשבר הזה טוב. הכלכלה הישראלית יכולה לעבור אותו, אבל זה דורש מאיתנו התגייסות וזה דורש מאיתנו אחריות.

בשונה ממשבר הקורונה, שהיה משבר עולמי, המשבר עכשיו הוא משבר לוקאלי, משבר מקומי בלבד, ולכן היום, בניגוד לאז, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת – ככה הארגונים הבין-לאומיים, המשקיעים, הבנקים העולמיים. כל אלו מגיעים על רקע סביבת הריבית והאינפלציה הגבוהות בשנים האחרונות בישראל ובעולם, שכבר נתנו את אותותיהן בטרם החלה המלחמה – בהאטה בשוקי הנדל"ן, ההייטק ועוד. שווקים אלו הם מנועי צמיחה מרכזיים של המדינה, והפגיעה בהם משפיעה באופן לא פרופורציונלי על כלכלת המדינה. מעבר לפגיעה בשווקים הללו, סביבת הריבית הגבוהה מייקרת את החוב שאנחנו נאלצים כעת לגייס לצורך מימון המלחמה.

לאור האתגרים הכלכליים וחוסר הוודאות ביחס להמשך המלחמה, הבאנו לכאן היום תקציב אחראי. התקציב, יחד עם התוכנית המאזנת ועם שורה של צווים ותקנות, מגדילים את הכנסות המדינה, בעיקר החל משנת 2025, ומפחיתים בהוצאות שאינן הכרחיות ללחימה לצורך מימון הוצאות המדינה ההכרחיות. באופן הזה יתאפשר לממשלה לנהל את המלחמה, בעזרת השם, עד הניצחון, כשהכלכלה תומכת את מאמצי המלחמה ככל שנדרש, גם בחזית וגם בעורף, אבל הכול תוך שמירה על אחריות פיסקלית שמייצרת אמון פיסקלי במדינת ישראל; והאמון הזה הוא קריטי כדי למנוע הידרדרות של הכלכלה הישראלית וכדי לאפשר לנו לחזור מהר לנתיב של צמיחה.

התוכנית המאזנת והצווים והתקנות הנלווים לה הם חלק בלתי נפרד מהתקציב שהונח כאן היום. משקלם הסגולי גדול יותר מסך ההכנסות שהם מייצרים למדינה. זה סימבול, זה סמל, זה וקטור שמלמד את המשקיעים לאן פנינו. העברת התוכנית, הצווים והתקנות בשלמותם מאותתת לשווקים ולגופים הבין-לאומיים על הרצינות של כולנו – של הממשלה, של הכנסת ושל החברה – בהתמודדות עם האתגר ההיסטורי שעומד לפתחנו. אי-העברת כלל התוכנית, הצווים או התקנות ודחיית הדיון בהם למועדים אחרים עלולות לאותת לאותם הגורמים שאיננו מפנימים את גודל השעה וגודל האתגר או כי חלילה איננו יכולים לו. בפרט הצעדים המכוונים לשנת 2025 הם הברומטר, כן, המדד שמעביר את מדיניות הממשלה ואת יכולתה להתחייב לה לאחר תום המלחמה. פגיעה או עיכוב של צעדים אלו ישפיעו באופן קריטי על האמון הפיננסי של השוק הישראלי.

תראו, אני לא רוצה עכשיו להיכנס לפרטים, הכול בפניכם. אני כן רוצה, בקצרה, לדבר על הלבנים המרכזיות. יש כאן מצד אחד גידול מאוד גדול בתקציב הביטחון, ואגב, אני מזכיר, נקודת המוצא היא תר"ש גדול, הגדול בתולדות המדינה. הממוצע רק לצה"ל – 68 מיליארד שקלים. יש כאן תוספת של עשרות מיליארדי שקלים למימון המלחמה; מימון המלחמה כולל כמובן גם השלמת מלאים – לחזור למצב שהיה קודם. יש תוספת נוספת להתעצמות של מערכת הביטחון, התעצמות דחופה. פורסם כבר שאנחנו נקים גם ועדה ציבורית שתשב על המדוכה בשבועות ובחודשים הקרובים ותצלול לעומק בתפיסת הביטחון של ישראל, תתקף מחדש את האיומים, את תרחישי הייחוס, את המענה שצה"ל נותן, וממילא – את ההתאמה של בניין הכוח ותוכניות ההתעצמות.

אנחנו נצטרך להגדיל את תקציב הביטחון. אנחנו רוצים לוודא שהכסף ילך למקומות הנכונים ולא ייבלע באיזה חור שחור. אנחנו רוצים לוודא שהוא גם מבוצע לא רק בשיח צרכים אלא בשיח של סדרי העדיפויות וניהול סיכונים. אין מה לעשות, ככה זה תמיד במדינה. יש פה הגדלה מאוד גדולה של התקציבים האזרחיים שנגזרים מהמלחמה. אתם מכירים את עמדתי – גם מהתקציב הקודם שהבאנו, המתקן את 2023: מדיניות אזרחית מרחיבה. אני חושב שזה עדיין נכון. הסברתי אז את הרציונל. המלחמה הזאת התחילה במשבר אמון גדול מאוד של הציבור הישראלי במדינה. בסוף, חומת הביצורים הראשונה של החיים, של הקיום, של הביטחון, נפרצה. לא היינו שם עבור אנשים במשך עשרות שעות שהם היו בממ"דים ונשחטו ונטבחו ונרצחו, וצריך להחזיר את האמון של האזרחים במדינה. וזו חומת הביצורים השנייה שאנחנו בונים דרך הכלכלה – עוטפים את הניצולים ואת המפונים ואת התושבים בצפון ובדרום ואת כל העסקים במדינת ישראל ואת המילואימניקים שאנחנו שמים על נס בתקציב הזה. אמרתי, זה היתד שתקענו וסביב זה הכול בנוי. התקציב הזה מגדיל מאוד את הוצאות הבריאות והרווחה והחינוך והתקצוב של מינהלת תקומה לשיקום היישובים בדרום, ושמרנו מיליארדים לצפון.

יש, יש, רגע, יש קיצוץ. בכל המשרדים אתה תראה, אתה תראה – שב, גלעד, למה אתה עומד, שב בנחת – אתה תראה שהסעיפים במשרדים גדלו כמעט בכל המשרדים, בוודאי ביחס למה שתוכנן. אני מזכיר לכם שמ-2023 ל-2024 התקציב גדל בלמעלה מ-30 מיליארד שקלים, אבל רוב המשרדים האלה, החברתיים, גדלו גם ביחס לתקציב המקורי של 2024 שהכנסת אישרה כאן בסוף מאי. זה נכון שגם בתוך המשרדים האלה יש העברה, התייעלות פנימית, ומעבירים מדברים פחות חשובים לדברים יותר חשובים, כי מה לעשות, יש מלחמה. אז למשל יש תוספת מאוד גדולה, אתם תראו, היא למערכת הבריאות, לתת מענה לאתגרים של המלחמה, כולל תוכנית גדולה של מיליארד שקל עכשיו ואני מקווה שעוד מיליארד בשנה הבאה בתוך בסיס התקציב לטיפול בבריאות הנפש – –

– – אבל יש גם בתוך מערכת הבריאות הסטות פנימיות. אין מה לעשות, בכל משרד יש הסטות מדברים פחות חשובים לדברים יותר חשובים. אבל – – –

שנייה אחת, גלעד. אמרתי שיש תוספת ענקית למערכת הביטחון; יש תוספת גדולה מאוד לביטחון הפנים, למשרד לביטחון לאומי – לגיוס שוטרים, למענקים, לתקנים, להצטיידות, גם זה חשוב מאוד, אגב. אני חושב שזה חשוב לכלכלה. אין דבר יותר חשוב לכלכלה מלנצח במלחמה ולהחזיר את הביטחון, את תחושת הביטחון. אין אמון בלי זה. זה האתגר הגדול שלנו. ויש בו שינוי סדרי עדיפויות, כי בסוף אין מה לעשות – צריך להעביר מדברים פחות חשובים לדברים יותר חשובים.

אגב, יש המון כסף, מירב, את יודעת שזה לא תלוי רק בי, והתושבים רוצים בצדק, בצדק, מירב, הם רוצים ביטחון בצדק ולא כסף. זה מעליב אותם, בצדק, כשמדברים על כסף.

נכון, וכדי לחזור הביתה צריך ביטחון.

בדרום אני חושב שהמצב הולך וטוב, בצפון זה קצת יותר מורכב. כן, יש בתקציב הרבה מאוד כסף גם להיבטים האלה.

עכשיו תראו, יש בתקציב – דיברתי קודם על צעדי ההתכנסות הפיסקלית גם בצד ההוצאה וגם מצד ההכנסה, כי בסוף צריך לנהוג באחריות, ובעיקר להראות שאנחנו משנת 2025 מתכנסים בחזרה לווקטור של ירידה ביחס חוב לתוצר, וזה אומר שאנחנו מצליחים כרגע – אנחנו מביאים קצת יותר מ-1% תוצר של צעדי התייעלות כבר ל-2025 ועושים אותם עכשיו. כמו שאמרנו קודם, זה הסיגנל שמכווין את השווקים ומאותת לכולם שאנחנו בנתיב של אחריות, של יד על ההגה, ומבינים שאין ארוחות חינם וכל דבר שמשלמים היום או צורכים היום צריך לשלם מחר.

אבל אני רוצה לומר לכם, תראו, יש בתקציב שמונח לפניכם כמה מנועי צמיחה. צריך להבין שבמשבר כלכלי הווקטורים המרכזיים – דיברתי קודם על הנדל"ן, תוכנית שאישרנו בממשלה ונמצאת בתקציב, תוספת של 2 מיליארד שקלים להאצת שוק הנדל"ן. זה נכון כלכלית, זה נכון חברתית, זה נכון ציונית, בעיקר בפריפריה, בנגב ובגליל – ענף שמתמודד עם אתגר גדול מאוד עוד לפני המלחמה, ריבית גבוהה וקשיי נזילות ואשראי – ובוודאי במלחמה, שיצרה משבר כוח אדם גדול, כי אנחנו לא מכניסים ערבים מיהודה ושומרון, מכיוון שזה מסוכן.

ובהייטק אנחנו משקיעים המון כסף. אנחנו נכניס כסף של המוסדיים לקרנות הון-סיכון. זה יזרים מיליארדים לתעשיית ההון-סיכון במדינת ישראל וישלים השקעות שפחות באות מחוץ לארץ עכשיו בגלל המלחמה. גם ברשות לחדשנות – אנחנו משקיעים המון כסף בסטרטאפים בתחילת דרכם. זה מאות מיליונים להזרים לתעשייה הזאת. אלה שני מנועי צמיחה גדולים בכלכלה הישראלית – ותוכנית גדולה לעידוד תעסוקה ושילוב של חרדים במדינת ישראל.

בהזדמנויות הבאות שלי לדבר, בשני החוקים הנוספים, אתייחס ברשותכם לסוגיות יותר ספציפיות, אבל פה אני אומר שוב: תקציב מרחיב אבל אחראי ומגודר. אני חושב שהוא טוב. הוא טוב. זה גם תקציב של אחדות – פיזרנו את הנטל בין כולם; אין אף אחד שמרגיש שלקחו לו יותר מדי, אין אף אחד שלא נכנס מתחת לאלונקה. השתדלנו שהנטל יתחלק כמו איזה טל כזה שיורד בצורה מפוזרת על כולם. כולם מרגישים, כי זאת מלחמה, אין מה לעשות, אבל ממש ממש לא תקציב של ימין, שמאל, דתיים, חילונים, חרדים. כל אחד הרי אומר: תשמע, לך תקצץ בדשא של השכן, שם יש יתרות. לא עשיתי את זה. חילקנו את זה בצורה מאוזנת בין כולם.

אני גאה בזה. אני גאה בזה, ואני מקווה שהכנסת כמובן תאשר את זה. יהיה זמן אחר כך בוועדת הכספים – היא תעשה את עבודתה כמה שהיא צריכה, וזה נמשך לקריאה שנייה ושלישית. זה חשוב למשק, חשוב לכלכלה, ובעיקר – חשוב לניצחון, בעזרת השם. תודה.

אדוני היושב-בראש – –

– – חבריי השרים וחברי הכנסת. תראו – – –

אנחנו נצביע תכף בקריאה ראשונה – –

– – על חוק – – –

חברת הכנסת גוטליב.

אנחנו נצביע תכף בקריאה ראשונה על הצעת חוק, הצגתי את עיקריה בפתח הדיון הזה – התיקונים לתקציב לשנת 2024. אני רוצה להרחיב בכמה סוגיות שלא נגעתי בהן בחלק הראשון, שבו הצגתי את העקרונות ואת הרציונלים, ונחדד כמה נקודות חשובות. אני סבור שאם האופוזיציה תקשיב בהחלט ייתכן שהיא תשתכנע, וגם חבריה יוכלו להצביע בעד בלב שקט.

תראו, התקציב הבסיסי שהעברנו לשנת 2024 – שהכנסת הזו אישרה בקריאה שנייה ושלישית בסוף מאי, נדמה לי – בבסיסו היה תקציב טוב. הוא היה תקציב מוטה צמיחה, פיתוח, תשתיות. הרכב ההוצאה הציבורית שבו בסך הכול היה טוב. אגב, אתם יודעים, הוא גם היה תקציב מאוד שמרני ומרוסן, עם תחזית גירעון שהשארנו אותה נמוכה, סביב ה-1%, היא התעדכנה אחר כך פעמיים למעלה. אגב, זה חלק ממה שמאפשר לנו היום את הגמישות כשאנחנו נכנסים לתוך המלחמה, שיש לה השלכות לא פשוטות לשנה הקרובה, אבל עדיין מגודר.

אני חושב שמרכיבי הליבה של התקציב בהיבטים התשתיתיים נשארו, והתקציב הזה עדיין מוטה צמיחה ותשתיות. וכפי שאמרתי כשהצגתי את התקציב: יש פה שני מרכיבי ליבה משמעותיים, שבניגוד לאופי של התקציב הזה – –

– – אמרתי קודם שאנחנו מגדילים מאוד את תקציב הביטחון ומאוד את ההוצאות האזרחיות, שהן נגזרת של המלחמה.

מעבר לזה הוא כמובן תקציב של התכנסות. אבל יש שני היבטים שבהם אנחנו מוסיפים תקציב האצה לשוק הדיור והנדל"ן. תיארתי כאן שלוש תכליות: כלכלית, חברתית וציונית, של ייהוד הנגב והגליל.

וכמובן תוכניות להייטק. ולכן, אני חושב שהתקציב הזה, מלבד העובדה שהוא נותן מענה לצורכי המלחמה בחזית ובעורף עד לניצחון, בעזרת השם; מלבד העובדה שהוא אחראי – סליחה, אני לא אחראי על המיקרופון, יותר קרוב? אני לא מבין בזה. הינה הגבהתי קצת את הפודיום, יותר טוב?

מלבד העובדה שהוא נותן מענה לכל צורכי המלחמה עד הניצחון, בעזרת השם, בחזית ובעורף; מלבד העובדה שהוא אחראי פיסקלית, וכן כולל צעדי התכנסות מאוזנים בצד ההוצאה ובצד ההכנסה – הוא גם תקציב של צמיחה. הוא תקציב שיש בו מרכיבים שיסייעו למשק הישראלי – אמרנו: גם בהייטק, גם בנדל"ן, גם בתעשייה, גם בתעסוקה בדגש על שילוב אוכלוסיות שכרגע לא מיוצגות מספיק בעולם העבודה, גברים חרדים, נשים ערביות. יש בו פוטנציאל לסייע למשק הישראלי לצמוח ולצמוח טוב, ומהר וגבוה. ובסוף זה הדבר החשוב שיעזור לנו לצאת מהמלחמה הזאת ולהצעיד את המשק הישראלי אל המסלולים הנכונים שלו.

מרכיב נוסף, אמרתי אותו ככה ממש בקצרה כשהצגתי, ואני רוצה להרחיב עליו: אני חושב שהוא באמת תקציב של אחדות, וזה מה שנדרש לנו בימים האלה של המלחמה.

הייתי כאן ביום שני וביקשתי מכולנו להסתכל – –

– – ככה, כאילו יש כאן מראה גדולה.

וסנוואר יושב במחילות שלו וצופה בנו.

ונשאל את עצמנו – – –

די, די. באמת, נו. די.

חבר הכנסת קריב.

אנחנו לא מגדילים. אבל למה אתה אומר לא אמת, באמת?

למה אתה אומר לא אמת?

אין הגדלה של תקציב הישיבות.

להפך, בואו נאמר את האמת. בתקציב המקורי שאושר כאן – –

– – כאן בשנת 2024, בחוברת הכחולה יש 2.2 מיליארד לישיבות, עכשיו יש 1.7. קיצצנו.

קיצצנו חצי מיליארד שקלים בתקציב הישיבות.

מהתקציב המקורי.

גלעד, או שאתה לא יודע לקרוא או שאתה לא רוצה לקרוא. יכול להיות שיש אנשים שגם מספרים – –

– – צריך לנקד להם כדי שידעו לקרוא. מספיק.

באמת, מספיק.

ואתם יודעים שהרי אם הייתי רוצה עוד כמה מנדטים בסקרים – –

– – אז הייתי מקצץ בתאגיד, והיו מוחאים לי כפיים בבייס שלי. והייתי מקצץ להבימה ולפילהרמונית, והיו מוחאים לי כפיים בבייס שלי.

ולא עשיתי את זה. והייתי מקצץ לרשויות הערביות – לא.

הלכתי רוחבית בצורה מאוזנת לכולם, כולם.

אתם יודעים, דווקא בכספים הקואליציוניים הורדנו יותר מ-30%, מתוך 6.5 מיליארד הורדנו 2.5 מיליארד בחשיפות מזומן.

אין שום סעיף תקציבי, משרד או משהו, שקוצץ בהיקפים האלה. עכשיו תראו עוד פעם, זו החלטה שלכם כאופוזיציה.

ותראו, דרגי המקצוע אצלי במשרד כולם כולם תומכים בתקציב הזה – מה שלא היה, אגב, ב-2023, היו לי ויכוחים איתם, אתם יודעים את זה.

נגיד בנק ישראל תומך בתקציב הזה. היה בממשלה, הציג אותו, העניק לי גיבוי מלא – –

– – התבטא באין-ספור הזדמנויות, בארץ ומחוצה לה שאנחנו מנהלים את העסק הזה באחריות. עכשיו, תראו, זה בסדר.

אפשר כאופוזיציה לבוא ולומר: אנחנו בפוזיציית אופוזיציה, ואנחנו חייבים להתנגד ולצעוק.

אתם יודעים שזו לא אמת. ואני אומר גם לך, השר בני גנץ, ידידי, והיום גם שותפי לקואליציה: אתה יודע שהתקציב הזה הוא טוב ונכון ומאוזן. נכחת בישיבת הממשלה כשכל דרגי המקצוע תמכו בו – –

– – שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות. עכשיו, עוד פעם, זה בסדר, אני מבין גם את הצורך של המחנה הממלכתי להצביע נגד כי מה, הם יכולים לחתום על סדרי עדיפויות שהעברנו אי שם במאי? הרי בסוף זה נכון: הבסיס לתקציב, כמו שאמרתי, זה התקציב שהעברנו עכשיו, שהוא תקציב טוב, ואנחנו מתקנים אותו עכשיו, מרחיבים אותו מאוד כדי לתת מענה למה שצריך – –

– – וכמובן, אין מה לעשות, גם משנים סדרי עדיפויות, ולכן מקצצים בדברים חשובים. תדעו לכם, כל קיצוץ הוא כואב. אין קיצוץ בדברים לא חשובים, אין דבר כזה. הכול חשוב – –

– – לפעמים יש חשוב יותר. וכשדברים חשובים יותר אז אין מה לעשות, מקצצים קצת בדברים הפחות-חשובים לטובת הדברים היותר-חשובים, שהם כרגע צורכי המלחמה והמשק.

אני באמת אומר לאזרחי ישראל: אנחנו מנהלים את הכלכלה בתקופת המלחמה – –

– – בדחילו ורחימו, באחריות כבדה על הכתפיים, באמת, מתוך הכרת גודל האחריות – –

– – מתוך הבנה שהמלחמה מייצרת לנו אתגר ביטחוני, ואנחנו מנהלים אותו, והיא מייצרת גם אתגר כלכלי, ואנחנו מנהלים אותו – – –

די, גלעד. היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, פחות צעקות במלחמה.

אתה יודע מה, אני אסתדר. אני אשאל, אני אשאל אתכם.

אני אשאל גם אותך, חברת הכנסת לזימי.

האם כשסנוואר יושב עכשיו בבונקר ורואה אותך צועקת וצורחת ומתלהמת, בעמידה, עם הידיים – –

– – האם זה מחליש אותו ומקרב אצלו תודעה של ייאוש ושבירה וכניעה – –

– – כי אנחנו מאוחדים, והוא לא יכניס בינינו סיכה – –

– – או שזה מחזק אותו כי הוא רואה אותך צועק ככה עם היד, ואומר לעצמו: נו, העם הזה – –

– – יפרק את עצמו לבד, אז אני לא צריך לשחרר את החטופים ואני לא צריך להיכנע.

אתם מחלישים את החוסן הלאומי, וזה עצוב. ואני קורא, אני מפציר בכם, תנהגו באחריות בתקופת מלחמה.

אל תיתנו, אל תרימו את המורל של סנוואר.

באמת, אל תעשו את זה.

אל תסיתו נגד חלקים בחברה הישראלית.

תתגברו, תתעלו לגודל השעה.

אל תצעקו כאן בצורה – –

– – לא יודע איך לקרוא לזה – באמת, אלימה ולא מכובדת ולא אחראית. אנחנו צריכים לגלות אחריות בתקופת מלחמה.

גם אופוזיציה. יש צורה לוויכוח, יש צורה לליבון.

אל תחזירו אותנו ל-6 באוקטובר, אין קונים לסחורה הזו בציבור הישראלי. הוא רוצה אותנו ביחד, מלוכדים, מאוחדים, מכבדים אחד את השני גם כשיש מחלוקות, מנהלים דיונים ענייניים, לגופו של עניין, לא לגופו של אדם – –

– – בלי צעקות. אמרתי לכם: אני מזמין אתכם לדיון אמיתי בוועדות.

והינה, חבר הכנסת בליאק יודע שכשהוא היה שותף איתנו לדיונים – –

– – אז הוא השפיע והוא עיצב, וגיבשנו את מתווה הפיצוי לעסקים יחד, קואליציה-אופוזיציה – –

– – פה אחד אצלי בלשכה, ובאנו לוועדת כספים מאוחדים.

אני אומר לכם גם עכשיו בתקציב. גבעת התחמושת, דבר חשוב; הצפתם אותו, נטפל בו. תציפו דברים נוספים, נטפל גם בהם, בעזרת השם, מתוך הקשבה אמיתית. אני לא חושב שהשכל נמצא רק אצלנו, אני לא חושב שרק אנחנו יודעים מה טוב. אני ודאי חושב שבתקופת מלחמה אני רואה את עצמי שר אוצר של כולם, של אזרחי ישראל כולם כולם – –

– – מימין ומשמאל, מן הכפר ומן היישוב, דתיים, חילונים, חרדים, יהודים ושאינם, כך אנחנו רואים את עצמנו כרגע כממשלה.

אני באמת מאמין שהתקציב הזה טוב, הוא טוב לכל עם ישראל. הוא טוב לחברה ולכלכלה ולמפונים ולניצולים ולמילואימניקים, הוא טוב ללוחמים שלנו ולמפקדים שלנו, הוא טוב לתושבי הצפון והדרום והמרכז והפריפריה וגוש דן. יש בו מנועי צמיחה, יש בו השקעה אדירה בתשתיות.

כמו שאמרתי, גם את הקיצוצים שנאלצנו לבצע, עשינו מאוד רוחבית, מאוד מאוד מאוזן, מאוד כזה שכולם נכנסים מתחת לאלונקה, לוקחים חלק, אף אחד לא מרגיש שהטילו עליו איזה נטל מיוחד, איזה – כן, הוא צריך להשתתף יותר מאשר כולם.

הוא באמת תקציב טוב, וכמו שאמרתי, הוא כולל פוטנציאל של מנועי צמיחה גדולים וטובים, ואני באמת אומר לכם באופוזיציה – אם יש הערות ודברים שאתם חושבים שאפשר וצריך לעשות יותר טוב, אנחנו מוכנים להיות שותפים מלאים.

מי שעוקב אחריי ומכיר אותי יודע שכשאני מקבל פניות והערות – הערות בעי"ן או באל"ף – ובקשות, אני לא שואל את עצמי אם זה בא מצד האופוזיציה או מצד הקואליציה. אני עיוור לצדדים השונים בבית הזה. כשבאות הערות, בוחנים אותן לגופו של עניין, דנים בהן. אם יש בהן אמת, מטמיעים את ההערות, מתקנים מה שצריך לתקן. אם אין בזה אמת – או מה פירוש? תמיד יכולות להיות, כן, אלו ואלו דברי אלוקים חיים – אם אנחנו לא חושבים שזה נכון כרגע, לא מקבלים את ההערות האלה.

אני באמת קורא לכם בשבועות הקרובים – אני חושב שזו דוגמה חיונית לעם ישראל. אתם יודעים, אתמול הייתי בסיור בדרום אצל מילואימניקים. הייתי בהתחלה בבסיס נחשונים, חטיבה 5 יוצאת עכשיו אחרי ארבעה חודשים בעזה, אז הינה רק מילה.

אני רוצה להעביר לכם מסר. באמת, יש שני מסרים מרכזיים שלוחמי המילואים ביקשו ממני להעביר בכל הזדמנות. אחד, כמובן, ממשיכים עד הניצחון. יש להם סבלנות, נחישות, אורך רוח, עורף משפחתי מדהים שמגבה אותם. אומרים לנו: תמשיכו, שלא נשלם מחירים לשווא.

אבל הדבר השני – הם מתחננים שאני אביא לכאן, לבית הזה, את הקול שלהם, קול של אחדות. הם נלחמים יחד ברעות שרק שדה הקרב יודע לייצר – מימין, משמאל, דתיים, חילונים, אלה שהיו בקפלן ואלה שהיו – באמת, הם כל כך חזקים ביחד, עם מטרה משותפת, עם אמונה, עם נחישות, עם עזרה הדדית. הם מתחננים, מתחננים שגם אנחנו נמשיך את האווירה הזאת.

והינה, אני חושב שהתקציב שאנחנו מביאים הוא כזה ואני קורא גם לכם באופוזיציה, חבריי, בואו לשיח אמיתי, ענייני, מכובד ומכבד. אצלנו יש הקשבה. נביא יחד את התקציב הזה לעם ישראל, ניתן יחד את המענה לכל הצרכים, ובעזרת השם, ביחד ננצח. תודה רבה.