קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עם ישראל, אני דיברתי שנים על הדיפ-סטייט. כשדיברתי על הדיפ-סטייט, ואללה, לא ידעתי עד כמה אני צודקת ועד כמה מה שאני אומרת זה בלשון המעטה של המאה. אז רק כדי שיהיה ברור לעם ישראל, על בריף של שנייה – הרי מה זה דיפ-סטייט? זה שלטון צללים. זה הטמעה של רעיונות רדיקליים בדרכים מתוחכמות מאוד, בדרך כלל באיוש משרות בכירות במדינות כאלה ואחרות. איפה זה בא לידי ביטוי במדינת ישראל? בעובדה שזה ממש לא משנה שיש כאן ממשלת ימין. זה ממש לא משנה, כי מי שקובע זה הפקידות הבכירה. ואם אני מדברת על מלחמה, מי שקובע זו צמרת צה"ל, ולא משנה מה הממשלה תחליט. ואני עכשיו אתן לכם דוגמאות ולמה אני כל כך כועסת.
נתחיל בדוגמה קטנה של הטמעת רעיון שמאל רדיקלי, שקשורה להתיישבות ביהודה ושומרון ולמעמד יהודה ושומרון בתפיסת ארץ ישראל השלמה, אם בכלל. האלוף פוקס – שכולם כל כך מגוננים עליו, אסור להגיד עליו כלום – האלוף פוקס הגה בכשל מוסרי עמוק תרגיל צבאי שמדמה חטיפת פלסטיני ביהודה ושומרון על ידי מתיישבים, כשמתיישבי יהודה ושומרון עדיין קוברים את מתיהם, חיילים גיבורים, השם יקום דמם. מאיפה בא לך, אדון פוקס, האלוף פוקס, מאיפה בא לך רעיון מחריד שכזה? זה באמת מעורר שאט נפש אדירה, ואת זה הוא עושה.
ואז אנחנו מדברים – אני לפני יומיים עמדתי כאן בכנסת, דיברתי על זה, ודובר צה"ל הוציא הכחשה שלא היה תרגיל כזה. הכחשה. אני ממציאה ממש. לקח להם יומיים להתנצל. זהו, ההתנצלות לא מתקבלת. לא מקבלת את ההתנצלות לא של צה"ל ולא של האלוף פוקס על התרגיל המבזה הזה של ניסיון חטיפת פלסטיני על ידי מתיישבים. ולכן אמרתי: אני לא מוכנה, אין לי אמון יותר. מי שעשה דבר כזה, זה יושב לדעתי על כשל מוסרי עמוק מאוד.
זו רק דוגמה קטנה. הרי מה זה מבטא? פגיעה במתיישבים. הרי מתחילת הלחימה אמרנו שלא הייתה הסטת כוחות מהדרום לחווארה. חודשיים לקח לדובר צה"ל להוציא הודעה מתקנת, כי זה שירת את הנרטיב של פגיעה במעמד יהודה ושומרון. זו דוגמה נוספת להטמעת רעיונות שמאל רדיקליים על ידי צמרת צה"ל.
במקרה יש לי עוד חצי דקה, ואני אתן דוגמה רק מאתמול. סוף כל סוף הצלחנו לשכנע את העולם שאונר"א זה חמאס. אז מה עושה מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון? מתראיין לתקשורת האמריקאית ואומר שבלי אונר"א אי-אפשר. בואו נדפוק את הראש בקיר. אותו מתאם של פעולות הממשלה ביהודה ושומרון נפגש אתמול בלילה – – –
עשר שניות, אדוני, בבקשה. הוא נפגש אתמול בלילה עם ראש השב"כ ועם מישהו מהרשות הפלסטינית ועם ראש המל"ל צחי הנגבי. מה הם עושים? בניגוד לעמדת הממשלה, הם בוחנים את האפשרות להכניס 100,000 פלסטינים, כדי שחס וחלילה לא יהיה טרור בתקופת הרמדאן. אז אני אומרת, לא הדיפ-סטייט קובע אלא המדינה קובעת והממשלה קובעת, והרתעה, זו הדרך למנוע טרור.
433 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.