קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
– – אני מרגיש שבשלושה הימים האחרונים ובשלושה הלילות האחרונים אני חווה שני יקומים שונים, וזה התחבר לי והתחוור לי הערב במחאה בקפלן. יש פה עולם אחד, של הכנסת הזאת, שנשלטת על ידי הממשלה הרעה הזאת, ששלושה ימים ושלושה לילות עושה חקיקה פרסונלית מושחתת, לא רואה את הציבור, לא מעניין אותה הציבור. הבית הזה מתנהל במעין ניתוק מטורף שבו כל הזמן רק מתעסקים בקיצורי דרך, בהריסה של מנגנונים דמוקרטיים, בשבירה של שומרי הסף.
אז אתה מגיע היום ואתה רואה את אותם אנשים שכל יום, בזמן שאנחנו היינו פה, וכל לילה, בזמן שאנחנו היינו פה – היו בנתב"ג, היו בצמתים, היו גם מול חלק מהבתים שלכם, וטוב שכך. ואתה מבין שיש פה פשוט שתי מציאויות שונות לגמרי. אחת של ממשלה ששכחה מה זה להנהיג – – –
הפגינו לי גם מחוץ לבית בעבר, חנוך, הכול בסדר. הרבה לפני שהגעת לכנסת כבר הפגינו לי מחוץ לבית ואני הסתדרתי עם זה והתמודדתי עם זה.
יש פה מציאות נפרדת. אתם מנותקים מבחוץ. האנשים האלה שמים את החיים שלהם ואת העבודה שלהם על hold.
יש לי שני ילדים, ברוך השם. תודה רבה. ובוא לא נערב אותם פה.
האנשים ששם בחוץ שמים את החיים שלהם על hold.
הפגינו לי מחוץ לבית גם כשהיו לי ילדים בבית.
עקבו פה אחרי הילדים של הממשלה הקודמת, וד"ש לניר אורבך, שבטח ישמח לספר לכם.
וגם לעידית סילמן, לפני שעברה צד. כל מה שנעשה פה לא מתקרב. אתם כתבתם את הספר על להטריד משפחות. גם מריה אלקין יכולה לספר לכם. זה לא היה בעבר הרחוק, זה היה לפני שנה.
הציבור לא עם זיכרון כזה קצר. אתם כתבתם את הספר על לערב בין משפחה לפוליטיקה. אתם כתבתם את הספר הזה.
אתם הפכתם את הדבר הזה, את הבית הזה – אתם אלה שהכנסתם את המשפחות למשחק הפוליטי. זה לא אנחנו, וגם עכשיו אנחנו לא עושים את זה.
299 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.