קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר – לא מפריע לי. מירב, את רוצה – – –
באמת לילה סוער עובר על ישראל בחוץ, ברחובות, בכבישים, והתחושה הקשה היא שאנחנו נקרעים מבפנים. אתה יודע, עוד כמה שעות צום י"ז בתמוז, היום שנפרצו החומות, מסיבות מאוד דומות. אז אתם שוב מפתיעים אותי שאתם מאפשרים מליאה וחקיקה בימי צום. אני רואה שפיקוח נפש פה דוחה פעם אחרי פעם, וכדי לכבות את האש הזאת צריך שותפים רבים, צריך להגיד את האמת. אבל האחריות העליונה – אני מניח שגם אתה תסכים איתי – בסוף יושבת על הממשלה ועל ראש הממשלה. אין מה לעשות, מי שרוצה את התפקיד הזה צריך לקחת בחשבון שזה אקסטרה אחריות יחד עם זה. אז נכון, לא הכול יושב עליו, אבל בסוף, אם יש אדם אחד בישראל שיכול לעצור את הדבר הזה, זה נתניהו. אז אפשר להמשיך לבלות פה שעות ארוכות ולסדר לההוא תפקיד בעירייה ולדאוג לרבנים שיהיה להם את התפקיד ההוא והתפקיד ההוא, ולדחות את זה ולקדם באופן חד-צדדי מה שכולנו מבינים שצריך לעשות בהסכמה, אבל בסוף הדברים האלה מפרקים אותנו מבפנים.
אני לא רוצה להביך אתכם, אבל אתם יודעים שגם פה מאחורי הקלעים לא מעט חברי כנסת מהימין בימים האחרונים מסתובבים נבוכים ואומרים לך בשקט: האמת שגם אנחנו נבוכים שכל החוקים שמנסים להספיק פה מהר מהר לפני היציאה לפגרה הם כולם חוקים נורא פרסונליים, נורא לא חשובים. אפילו שמעתי היום את חבר הכנסת שהביא את החקיקה בעניין טבריה אומר: אני מודה, זה לא החוק הכי חשוב, אבל הוא חשוב בעיניי.
לא, הוא אפילו אמר את זה כבר למצלמה. כלומר, אתה שואל את עצמך, אם היינו בימים שקטים, טובים, שאפשר ככה להרשות לעצמנו לסדר לההוא – מה שמושחת תמיד מושחת, אבל עוד הייתי יכול להבין. אבל אתה יודע איזה חוקים חשובים למען אזרחי ישראל נדחקים אחורה, לתחתית הרשימה, וכנראה כבר לא נספיק להגיע אליהם עד הפגרה. ואתה רואה מה כן מוחלט לקדם. הדבר הזה, אני חושב שצריך להביך כל אחד – מי שתומך בממשלה, מי שמתנגד לממשלה. בסוף כל מי שיש לו אתיקה צריך להרגיש מאד לא נוח. וכשזה מתחבר למה שקורה הערב ברחובות, ואתה יודע שיש אדם אחד בישראל שהוא ראש הממשלה, והוא יכול להתעשת ולהודיע: אני מפסיק כל פעולה חד-צדדית, חוזר למסלול של הידברות, כי אני מבין שרק הסכמות ימנעו את הקרע; הוא בוחר גם בלילה הזה לשתוק, ואתה מבין שאנחנו שוב הולכים להיתקע בקיר. כשנתנגש בקיר, כולנו נשלם את המחיר הזה. זה קרה היום או מחר בבוקר לפני כמה אלפי שנים. אני חושב שהאחריות המשותפת של כולנו היא לדאוג שזה לא יקרה שוב. תודה רבה.
405 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.