קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר נאם ראש הממשלה על חמישה בלונים. היום בלון הצביעות של הקואליציה התפוצץ כאשר הצביעו היום כנגד מגילת העצמאות; מגילת העצמאות, אשר מסמלת קונסנזוס, מגדלור לערכים משותפים עבור כלל החברה הישראלית.
משכן הכנסת יפה, גגו גדול, הבית שעל גגו דגל ישראל גדול. הבית נחמד, אך יש בו מי שמנסה להרוס הכול. לאט-לאט מנסים להפוך את המקום ללא חשוב, לשום דבר. איך תשב הקואליציה, איך תקום, איך? הקואליציה הקיצונית דוהרת עם חקיקה הרסנית, אך הציבור לא ייתן לזה יד והמצב יתהפך. תיפול החקיקה ותתגלגל מחיינו, ראש עם רגל יתבלבל, הכול סביב יסתחרר. כנראה שיש מי ששכח שאין לנו בית אחר. אין לנו בית אחר.
אדוני היושב-ראש, הבית הזה, משכן הכנסת, הוא לא הבית של ראש הממשלה ביבי נתניהו וחבורתו. פעם אחר פעם אתם מוכיחים שאין בכוונתכם לחוקק שום חוק עבור כלל אזרחי מדינת ישראל, בטובתם. אינכם עוסקים במהות, במהות חיינו. אזרחי מדינת ישראל לא ישכחו לכם את זה.
יעל הילדה הקטנה בסיפור רצתה לעצב את ביתה. גם אנחנו נלחמים על עיצוב דמותה של מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני כמה חודשים – זו הכנסת הראשונה שבה אני מכהנת, ומעולם לא חשתי בושה – בושה שמצביעים נגד מגילת העצמאות; אותה מגילה שגדלנו עליה, על טהרתה צמחנו, גידלנו דורות וממשיכים לגדל. לא יעלה על הדעת שהמשכן הכי חשוב מצביע כנגד המגילה. אני מודה ליושב-ראש האופוזיציה על הצעת החוק החשובה. נמשיך לדבוק בה, ומדינת ישראל תמשיך להתנהל ברוח מגילת העצמאות, וכל מי שחושב או מעלה על דעתו שהוא ישחית – טעות גדולה בידו.
אני רוצה לשלוח מפה חיבוק חם ועצוב לאותם מפגינים, אותם פטריוטים, מלח הארץ, שמצילים את מדינת ישראל במאבקם, ואנחנו נמשיך לפעול מכאן. תודה.
268 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.