קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חשבתי לדבר על כל מיני נושאים, אבל אני לא יכולה שלא להתייחס למה שקורה עכשיו ברחבי מדינת ישראל. המדינה בוערת, ממש ככה. זו אפילו לא מטפורה. המונים מהציבור יצאו באופן ספונטני לרחובות תל אביב; הבנתי שאותו דבר קורה בירושלים וברחבי הארץ. ואנחנו רואים כאן, אדוני היושב-ראש, התפרקות של החברה שלנו שלא ראינו אף פעם, אני חושבת. ביום כזה, שבו קברנו לוחם אמיץ, בחור משכמו ומעלה, בהלוויה קורעת לב, זו לא האווירה של עם ישראל שאנחנו מכירים. ואתם יודעים, הסתכלתי על ההתרחשויות האלה, וכואב לי הלב – כואב לי הלב כי אני מרגישה שהדבר הזה הוא באחריות המלאה של הממשלה הרעה הזאת. אומרים לי: לא, זו ממשלת ימין מלא מלא, וקשה להם. ממשלת ימין מלא מלא.
ואני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, השר, את חברי הכנסת: הציבור בישראל רואה את יוקר המחיה, את זה שהם לא יכולים לקנות דירה, את זה שהם לא יכולים להיכנס לסופר, את שיעור מחזור המשכנתאות, את הריביות הרצחניות של הבנקים, ומהצד השני הם רואים ממשלה – שמה היא עשתה השבוע? בואו נראה מה היא עשתה בשבוע אחד, שבוע של מתיחות ביטחונית: הקדישה לילה שלם להעברת חוק הרבנות הראשית, לדחות את בחירת הרב הראשי בשביל לסדר רב ראשי לאח של שר הפנים; עוד לילה הקדשנו, תוך כדי מתיחות ביטחונית, להעביר את חוק טבריה כדי להטות בחירות ולהשחית את המושג הזה שנקרא "ועדה קרואה", של בן אדם שבא לשקם עיר, ולהפוך גם אותו למינוי פוליטי; בלילה נוסף, היום, ביום הלוויה, מעבירים את חוק לשכת עורכי הדין, שמפרקים את לשכת עורכי הדין. רואים את החקיקה המשפטית המטורללת הזאת כשהיום, ובעצם אתמול, שלשום, הצבענו על ביטול עילת הסבירות, מה שמכניס את השחיתות בדלת הראשית לרשויות המקומיות, למינויים מקצועיים במשרדי הממשלה, ופוגע בכלכלה.
ואני שואלת אתכם: מה זה קשור לממשלת ימין מלא מלא? אל תעשו לעצמכם הנחות; אל תסתכלו על מה שקורה בציבור ותגידו לעצמכם: זה בגלל שאנחנו ממשלת ימין. מי שאומר את זה לעצמו הוא לא מנהיג, וזאת לא ממשלה. ואני אגיד את מה שאני אמרתי פה לפני שעליתי על הפודיום, אדוני היושב-ראש: בסוף הממשלה נושאת באחריות גם למצב החברתי. ממשלה כזאת, שנמצאת בשלטון כבר שבעה חודשים, עוד מעט שמונה חודשים – אולי גם נחבר את שלושת החודשים שבהם הם ניהלו משא ומתן על פירוק המשרדים במדינה. כואב הלב. לא אכפת, לא קשה לכם לראות את הציבור מתפרק – מתפרק לסקטורים, מתפרק וכועס. מה שאנחנו רואים היום זה כעס מתפרץ.
אל תספרו לי עוד סיפור – אל תספרו לי שיש לכם 64 מנדטים, כי אין לכם 64 מנדטים שיצביעו היום על החרפה הזאת שנקראת ממשלת ישראל.
לא סתם ברחובות האלה יש ימנים ויש זוגות צעירים ויש מעמד הביניים ויש מכל הסוגים. זוהי מחאה אותנטית של הציבור, שאומר: enough is enough. או שתטפלו בנו – או שתהיו ממשלה אמיתית שתטפל בביטחון, שתטפל במדיניות, שתטפל בבעיות האמיתיות של הציבור בישראל – או שתלכו הביתה.
465 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.