הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

היושב-ראש, חברים, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת מעוז.

סגן השר מעוז, ותהיתי מי מאיים על המשפחה שלו, מי מאיים על הערך של המשפחה, הערך של כל אחד שיחיה את חייו כפי שהוא רוצה. אף אחד. הציטוטים שהוא מביא מפיה של ראש ממשלת איטליה מלמדים על השדים שיש בעיקר בראשו. אף אחד לא מאיים עליו, והוא באמת באמת לא מעניין אף אחד. הבעיה היא שאדם קיצוני כל כך כמוהו מקבל תקציב עתק של 285 מיליון שקלים, כשהתכלית שלו היא לאיים על האחר – היא לאיים על קהילת הלהט"בים, היא לאיים על ההומואים, על הלסביות, על כל מי שהוא שונה ואחר ממנו. אף אחד לא מפריע לו. תחיה את חייך. מה העניין הכל-כך גדול לרצות לרדוף אנשים שרוצים לאהוב אחד את השני ולחיות כהבנתם? לא מפריעים לכם, אל תפריעו להם.

ואני אומרת לכם, המטוטלת הזאת שאתם לוקחים את זה לקצה כל כך קיצוני תחזור בחזרה אליכם בעוצמה יתרה. למה? כי אנשים חפצי חיים אנחנו, ואנשים רוצים לחיות בערכים שהם מאמינים בהם, ואין לאף אדם, אין לאף אדם זכות, בוודאי כל עוד אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית, לפגוע בערכים של אדם אחר ובאופן שבו הוא תופס את הרצון שלו לחיות, לאהוב, להקים משפחה, להביא ילדים לעולם.

הדיבור, השיח פה, נעשה כל כך קשה, כל כך בוטה, כל כך לא מכבד את הבית הזה, שאני לא מתפלאת שהדברים גם זולגים לרחובות, ואנחנו רואים בצורה הכי בוטה את הדיאלוג המתנהל בין אנשים שונים שמאמינים באמונות שלמות שעובדה, יכולנו ככה לחיות לאורך שנים. משהו השתבש. הוא מתחיל מהבית הזה – הוא מתחיל מראש הממשלה והממשלה המאוד-קיצונית שלו; הוא מגיע פה לכנסת עם ביטויים חריפים, ובסוף אתה שומע בערוץ תקשורת אמירות נוראיות. אני באמת אומרת לכם, אני משתדלת לקרוא, להתרשם מדעות אחרות ולשמור איזה מרחק שמגן על האמונות והמחשבות שלי. אני אתמול ראיתי את האמירות בערוץ 14, אני אומרת לכם, הזעזוע שלי היה כל כך עמוק: אין פה כבוד החי, אין פה כבוד המת, אין פה כבוד המשפחות, אין פה כבוד החיילים שמגינים עלינו בגופם, אין פה כלום. יש איבוד מצפן מוחלט של כבוד האדם וחירותו, יש איבוד מצפן מוחלט של מהי יהדות, בעיניי. יהדות אמורה להיות מקרבת, להכיל, לקבל את האחר, מתוך הבנה שחביב אדם שנברא בצלם. והמרחק הזה שהבית הזה לוקח אליו את היהדות על חשבון ערכים מאוד בסיסיים של חירות, של חופש, של דמוקרטיה – אני אומרת לכם, ככל שאתם הולכים ונעשים יותר ויותר קיצוניים, הדרישה לחיות חיים – –

– – של משמעות מהצד שבו הערכים של דמוקרטיה, שאנחנו מאמינים בה באמונה שלמה, תהיה הרבה יותר קיצונית. בסופו של דבר המדרון החלקלק הזה יבלע את כולנו. חבל מאוד.