קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השבוע נציין 75 שנים להטבעת ספינת האלטלנה. שלושה חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל נהרגו באירוע הזה. איש מאש אחיו. מתוך האירוע הנורא מרגשת אותי במיוחד עמדתו של מי שהיה אז יושב-ראש המחנה הלאומי של אותם הימים, מנחם בגין, זכרו לברכה, שלמען עקרון הממלכתיות שלל בתוקף כל אפשרות למלחמת אחים, ובנוסף הוא התמודד בתקיפות עם ניסיונות של גורמים קיצוניים בתוך הארגון שלו שניסו לקרוא תיגר על מנהיגתו במהלך האירוע.
והיום? היום אותו אדם שמתיימר להוביל את המחנה הלאומי הוא אבי אבות השיסוי בעם. פוליטיקת הזהויות, הסכסכנות, החזרה לעדתיות ולשבטיות, ריסוק הממלכתיות, ובעיקר הכניעה לקיצוניים – הוא עושה את זה בתוך העם, הוא עושה את זה במערכת החינוך, הוא מנסה לעשות את זה גם בצה"ל. והנזק הולך וגדל. אנחנו שומעים על מקרים מטורפים מדי שבוע, הצעות חוק מטורפות והזויות. שלא נדבר על ניסיון הפיכה והשתלטות על מערכות החוק. ובכל הרעש הזה חשוב להבהיר: הקולות הם קולותיהם של בן גביר, לוין וקיצוניים אחרים בממשלה, אבל הידיים, הידיים הן ידי נתניהו. הוא ורק הוא נושא באחריות. הוא זה שזורע רוח ומצפה שהציבור יקצור את הסופה הביביסטית שלו. הוא זה שמול תומכי הטרור היהודי – כאילו לא קשור; שמול הקיצוניים הוא לא שומע; שמול שונאי הנשים והשוביניסטים הוא כאילו לא יודע. מכל אלו, יחד עם שותפיו לפשע, הוא מוכר לציבור שהוא בכלל פרשן ניטרלי מהאו"ם.
אני יודעת שלפעמים זה נראה שהזנב הבן גביריסטי מכשכש בכלב. אבל זה פשוט לא נכון. ולא צריך לעשות לביבי שום הנחה. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. הוא יודע בדיוק מיהם שותפיו. הוא בחר אותם, הוא נלחם עבורם. הוא יודע מה הם עושים, והוא מסכים איתם, או בפועל או בשתיקה. הוא מסוכן. אולי הוא ראש הממשלה המסוכן ביותר בתולדות ישראל. אבל אין מה לפחד ממנו. לא רק בתי המשפט ישפטו אותו, גם המשפט ההיסטורי יגזור את דינו. העם שלנו ידע בעבר להתגבר על נזקיהם של משיחי השקר, ואנחנו גם הפעם נדע להתגבר על נזקיו של שבתאי צבי של ימינו, והוא בנימין נתניהו. תודה רבה.
320 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.