קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כמו כל ועדה שאני נכנסת אליה וכמו כל הדברים שקורים כרגע במדינה, גם נושא מוסדות הסיעוד וכוח האדם בהם מוזנח כבר שנים רבות. למעשה עובד במוסדות הסיעוד נאלץ לעבוד כ-300 שעות בחודש, לקלח חמישה בשעה, להאכיל, להחליף טיטולים, להלביש, לתת תרופות ועוד, כשכל זה בשכר עלוב ומבזה. היום, חודש יוני שנת 2023, הינה אני מוקלטת ואומרת למשרד הבריאות: בעשור הקרוב יהיה מחסור של 10,000 מיטות במוסדות הסיעוד. האם תעשו עם זה משהו? האם תיקחו לתשומת ליבכם את מה שאני אומרת כרגע? גם במקצועות הרפואה ידעתם לפני 20 שנה שצפוי מחסור ברופאים בכל המקצועות, בעיקר בפריפריות; כלום לא עזר. לא היו תוכניות עבודה, ואכן היום הפריפריות הכי סובלות משירותי רפואה ירודים.
בשנת 2020 הממשלה אישרה הבאה של עובדים זרים מנפאל לטובת הסיעוד עם פטור מאגרה שנתית; התקנה פקעה, וכעת על מוסדות הסיעוד לשלם 7,240 שקלים על כל עובד. למעשה, איך מוסדות שמעסיקים 100 עובדים ישלמו פתאום 800,000 שקלים בשנה? המוסדות האלה אינם יכולים לעמוד באגרה, וכנראה בעקבות זה ייאלצו לפטר 1,100 עובדים במקום שגם ככה סובל ממצוקת כוח אדם. זה פשוט מכת מוות גם למוסד וגם ללקוחות המוסד, שהם הקשישים הסיעודיים. מי ימלא את מקומם? הישראלים לצערי לא הולכים לעבוד בעבודות האלה. העובדים הקיימים נשחקים במהירות, והמדינה לא מוכנה לוותר על מיסים של 8 מיליון שקלים לטובת טיפול ראוי, יציב וארוך. ענף הסיעוד הביתי אינו נדרש לשלם אגרה זו, ולכן לא ברור מדוע המוסדות כן, בזמן שהם בקושי שורדים.
עכשיו אני באמת שואלת: מה אתם מצפים שיקרה? מה, שהם יסגרו? שהם ישלחו את הסיעודיים לבתים שלהם? שהמשפחות ייקחו אחריות? אין לי מושג למה אתם מצפים, ולכן אני קוראת מכאן לשרי הממשלה, לשר הבריאות, לפתור את הסוגיה הזאת במהירות, כי למעשה כבר יומיים שהעובדים בענף הסיעוד לא חוקיים במדינה. תודה.
284 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.